משבר האקלים: מוכנות עסקים וסביבת העבודה

יובל שליסל

אוקטובר 2025

להורדת המחקר

השינויים הנגרמים ממשבר האקלים כבר משפיעים על עולם העבודה, ובייחוד על סביבת עבודה בטוחה לציבור העובדים. מסקר שערכנו בקרב 705 עובדים ומנהלים בענפי הכלכלה השונים עולה, כי משבר האקלים כבר השפיע על סביבת עבודתם של 18% מהמשיבים, עם הבדלים משמעותיים בין ענפי הכלכלה השונים. הסיכונים המרכזיים שמדאיגים את העובדים הם חום קיצוני והפסקות חשמל. בפרט, עובדים החשופים במיוחד לחום העידו כי מקומות העבודה שלהם אומנם מתמודדים עם משבר האקלים, אבל באופן חלקי ולא אפקטיבי. באופן כללי, נראה כי מקומות העבודה בישראל עדיין רחוקים מהיערכות מקיפה ומוסדרת להשפעות משבר האקלים. נדרשת פעולה יזומה של מעסיקים, הממשלה וארגוני העובדים לניסוח מדיניות ונהלים כוללים, במיוחד בענפים עתירי חשיפה לחום, על מנת להבטיח סביבת עבודה בטוחה ובריאה בעידן של שינויי אקלים הולכים ומחריפים.

תקציר

מבוא

השפעות משבר האקלים, ההולך ומחריף, משפיעות גם על סביבת העבודה בישראל. מסמך זה מבוסס על סקר שנערך בקרב עובדים ומנהלים בישראל ובוחן את הערכתם בנוגע לרמת החשיפה שלהם למשבר האקלים וההתמודדות איתו. 

כ-18% מכל המשיבים העידו כי שינוי האקלים כבר השפיע על סביבת עבודתם, אולם רבים צופים סיכונים מגוונים שייגרמו כתוצאה ממנו בעתיד.

הבדלים בין מנהלים לעובדים

השפעת משבר האקלים על סביבת העבודה נתפסת באופן שונה בעיני עובדים ומנהלים:  

·         יותר מנהלים מעובדים העידו כי משבר האקלים השפיע על סביבת עבודתם;  

·         מנהלים מודעים יותר מעובדים למדיניות ולנהלים להתמודדות עם אירועי מזג אוויר קיצוני.

 

הבדלים בין עובדים החשופים לחום לעובדים שאינם חשופים לחום

הסיכונים המרכזיים שמדאיגים את העובדים הם חום קיצוני והפסקות חשמל. על פי המשיבים לסקר, סביבות העבודה המושפעות ביותר ממשבר האקלים הן בענפי התחבורה, האירוח, התשתיות והתעשייה.

נמצא כי כ-39% מהעובדים חשופים לחום במסגרת עבודתם, כאשר המספר הגבוה ביותר של עובדים שדיווחו שהם חשופים לחום עובדים בענפי התחבורה והתעשייה.

עובדים החשופים לחום העידו כי מקומות העבודה שלהם אומנם מתמודדים עם משבר האקלים, אבל באופן חלקי ולא אפקטיבי. 59% מהעובדים העידו שמקום העבודה נקט צעדים להתמודדות עם הסיכונים הנובעים מעומסי חום גבוהים, אולם רק 54% העידו שהצעדים שננקטו אכן שיפרו את רמת הבטיחות והבריאות בסביבת עבודתם. פער זה עשוי לנבוע מהעובדה שרק 24% מהעובדים העידו שקיימים במקום עבודתם מדיניות ונהלים סדורים להתמודדות עם מזג אוויר קיצוני, מה שמוביל מקומות עבודה לנקוט צעדים, אך לא כחלק ממדיניות סדורה.

נמצא שהעובדים החשופים לחום מוגנים באופן חלקי בלבד:  

·         36% מהעובדים החשופים לחום העידו שקיימת הצללה על אזור העבודה שלהם;

·         39% העידו שקיים עבורם חלל ממוזג לזמן ההפסקות לקירור הגוף;

·         רק 71% מהעובדים החשופים לחום העידו שהם מקבלים מים קרים.

סיכום

משבר האקלים לא הולך להיעלם. כדי להבטיח סביבת עבודה בטוחה ובריאה בתנאים של עומסי חום הולכים וגדלים, על הממשלה, ארגוני המעסיקים וארגוני העובדים ללמוד על האיומים ודרכי ההתמודדות האפשריות איתם, ובהתאם לנסח מדיניות ונהלים. מסקנה זו נכונה ביתר שאת ובדחיפות לגבי ענפי הכלכלה שמספר העובדים שחשופים בהם לחום במסגרת עבודתם גבוה במיוחד.

מבוא

כמעט מדי שנה, גלי החום בישראל שוברים שיאים. כך היה בגל החום בחודש אוגוסט 2025, שבמהלכו נשברו שיאי טמפרטורות ברחבי הארץ (השירות המטאורולוגי, 2025). משבר האקלים באזורנו מתאפיין בעלייה ניכרת במספר הימים שבהם שוררים עומסי חום גבוהים בקיץ ובמספר ימי השיטפונות בחורף, ותדירותם של אירועים אלה ודומים להם תלך ותגבר בעשורים הבאים (ממשלת ישראל, 2021). השינויים הללו משפיעים גם על עולם העבודה, ובייחוד על סביבת עבודה בטוחה לציבור העובדים. כך, במחקר של פורום ארלוזורוב נמצא, כי מעגל העובדים שתנאי עבודתם מאוימים ממשבר האקלים כולל כ-301 אלף משרות (רביב, 2023).  אבל עד כמה באמת מרגישים העובדים בישראל את השפעות משבר האקלים, והאם הם מרגישים שמקומות העבודה נוקטים צעדים כדי להגן עליהם מפניו?

כדי לנסות להשיב על השאלות האלו, ערכנו סקר מיוחד בקרב 705 משיבים באמצעות מכון ״מאגר מוחות״. המשיבים לסקר הם עובדים בענפי כלכלה שונים ובמגוון דרגות ניהול. הסקר בוצע באמצעות פאנל אינטרנטי[א] ועל כן אינו מדגם מקרי. בנוסף, לא שויכו משקולות למשיבים כדי לייצג את התפלגותם באוכלוסייה. הסקר בוצע בחודש אפריל 2025.  

 

א. השפעת משבר האקלים על סביבת העבודה נתפסת באופן שונה בעיני עובדים ומנהלים

מבין משתתפי הסקר, 288 הם מנהלים[ב], ו-398 הם עובדים שאינם מנהלים. הנתונים מצביעים על פערים בתפיסות: מנהלים ועובדים מעידים כי הם חווים באופן שונה את השפעת משבר האקלים על סביבת העבודה שלהם (איור 1). כך, כחמישית (18%) מכלל העובדים דיווחו כי משבר האקלים השפיע על סביבת עבודתם, כאשר 25% מהמנהלים העידו על השפעה לעומת 14% בלבד מעובדים שאינם מנהלים. ייתכן שפער זה נובע מחוסר מודעות של העובדים שאינם מנהלים למשבר האקלים ולהשפעותיו על העסק.

מהנתונים המוצגים באיור 2 עולה, כי רק 24% מהעובדים העידו שקיימים מדיניות ונהלים להתמודדות עם מזג אוויר קיצוני במקום עבודתם. בדיקת ההבדל בין תשובות המנהלים לתשובות העובדים מעלה, כי 26% מהמנהלים העידו שקיימים במקום העבודה מדיניות ונהלים להתמודדות עם מצבי מזג אוויר קיצוניים, לעומת 21% מהעובדים בלבד. בנוסף, 18% מהמנהלים ו-24% מהעובדים העידו שהם לא יודעים אם קיימים נהלים בתחום זה במקום עבודתם. ייתכן שנתונים אלה משקפים מודעות נמוכה יותר של העובדים להתמודדות של מקום עבודתם עם משבר האקלים.

ב. הסיכונים המרכזיים שמדאיגים את העובדים הם חום קיצוני והפסקות חשמל

העובדים נשאלו באילו סיכונים הנגרמים ממזג אוויר קיצוני בשל שינויי האקלים יש לטפל במקום העבודה על מנת להבטיח סביבת עבודה בטוחה ובריאה (שאלת רב-ברירה, שבה יכלו לסמן יותר מתשובה אחת). מהתשובות עולה, כי מרבית העובדים מזהים הפסקות חשמל (52%), עבודה בחום קיצוני בתוך המבנה (50%)  וחום בעת עבודה בחוץ (38%) כסיכונים המרכזיים ביותר.

ג. משיבי הסקר מעידים כי ענפי התחבורה, האירוח, התשתיות והתעשייה הם המושפעים ביותר ממשבר האקלים

השפעת משבר האקלים על מקומות העבודה נתפסת באופן שונה גם בין ענפי הכלכלה. בעוד ש-66% מהמשיבים מענפי האירוח והסעדה, בידור ופנאי העידו כי הם מסכימים במידה חלקית עם ההיגד, רק 29% מהעובדים בענף המידע והתקשורת הסכימו איתו. הנתונים חושפים כי משבר האקלים משפיע באופן שונה מאוד על סביבת העבודה בענפי הכלכלה השונים.

בבחינה ענפית, העובדים מעידים על קיומם של מדיניות ונהלים להתמודדות עם מצבי מזג אוויר קיצוניים בענפים שאכן הם המושפעים ביותר ממשבר האקלים. לצד זאת, הענף מנהל מקומי, ביטחון וביטחון לאומי מוביל את ענפי הכלכלה בתחום זה עם 47% מהעובדים שהשיבו כי קיימים במקום עבודתם נהלים להתמודדות עם מזג אוויר קיצוני. ניתן לשער שבענף זה, שכולל את משרדי הממשלה וכוחות הביטחון, יש נהלים ברורים למגוון גדול של תרחישים.

ד. בענפי התחבורה והתעשייה השיעור הגבוה ביותר של עובדים המדווחים שהם חשופים לחום 

חלוקה נוספת שערכנו בין המשיבים מתבססת על מידת החשיפה שלהם לחום במהלך יום העבודה. המשיבים חולקו לשתי קבוצות: "אינם חשופים לחום במסגרת העבודה" (עובדים החשופים לחום רק בזמן הנסיעה לעבודה או כלל לא חשופים לחום), ו"חשופים לחום במסגרת העבודה". קבוצה זו כללה עובדים החשופים לחום עד שעתיים ביום, חשופים בין שעתיים לארבע שעות ביום וחשופים מעל ארבע שעות ביום. מאיור 6 עולה, כי  39% מהעובדים חשופים לחום במסגרת עבודתם.

במבט על ענפים ספציפיים עולה, כי קיימים ענפים שבהם שיעור העובדים החשופים לחום הוא גבוה מאוד. כך, למשל, בענף התחבורה ושירותים מסחריים ובענף התעשייה, כרייה וחציבה, אחוז העובדים החשופים לחום במסגרת עבודתם עומד על 71% ו-63%, בהתאמה. יש לציין שבשל מיעוט נתונים יחסי בכל הענפים, מהימנות הנתונים נמוכה.

ה. עובדים החשופים לחום העידו כי משבר האקלים השפיע יותר על סביבת עבודתם

איור 7 מציג את מידת ההסכמה של עובדים כי במהלך השנים האחרונות משבר האקלים השפיע במידה רבה על סביבת העבודה שלהם, בפילוח לפי חשיפה לחום במסגרת העבודה. מהנתונים עולה, כי עובדים החשופים לחום נוטים להסכים יותר עם כך שמשבר האקלים השפיע במידה רבה על סביבת העבודה שלהם (25% מסכימים, 33% "לא מסכים ולא מתנגד") לעומת אלו שאינם חשופים לחום (14% מסכימים, 20% "לא מסכים ולא מתנגד").

ו. עובדים החשופים לחום העידו כי מקומות העבודה שלהם אומנם מתמודדים עם משבר האקלים, אבל באופן חלקי ולא אפקטיבי

מבין העובדים החשופים לחום, 68% העידו כי ננקטו במקום העבודה שלהם צעדים לשיפור הבטיחות והבריאות, לעומת 53% בלבד מהעובדים שאינם חשופים לחום. בסך הכול, 59% מכלל העובדים דיווחו כי ננקטו צעדים במקום עבודתם. כלומר, מקומות עבודה שבהם העובדים החשופים לחום פועלים יותר ממקומות שבהם העובדים אינם חשופים לחום על מנת להתמודד עם הסיכונים הכרוכים בחשיפה לחום.

אולם, כאשר נשאלו העובדים עד כמה הם מסכימים עם האמירה, כי הצעדים שננקטו שיפרו את רמת הבטיחות והבריאות, רק 54% מהעובדים הביעו הסכמה, נתון המעיד על פער בין הפעולות שננקטות ובין תחושת האפקטיביות שלהן בעיני העובדים. פער זה מתחדד בפילוח בין מקומות עבודה חשופים לחום למקומות עבודה שאינם חשופים. למרות ש-68% מהעובדים החשופים לחום העידו על צעדים שננקטו במקומות עבודתם, כפי שמראה איור 8, רק 46% מהעובדים החשופים לחום סבורים כי הצעדים שננקטו שיפרו את רמת הבטיחות והבריאות במקום העבודה, כפי שמראה איור 9, זאת לעומת62%  מהעובדים שאינם חשופים לחום. 

בעוד שעובדים רבים העידו שמקומות העבודה נקטו צעדים להתמודדות עם סיכונים הנובעים ממשבר האקלים, היעדר החשיבה מראש וניסוח נהלים ברורים, כפי שהוצג באיור 2, עשוי להיות אחת הסיבות לחוסר יעילותם של הצעדים.

 

ז. עובדים החשופים לחום מוגנים באופן חלקי בלבד

בסקר נשאלו העובדים לגבי אמצעי הגנה המסופקים להם על ידי המעסיק להתמודדות עם חום גבוה. בניתוח הנתונים שלהלן אנו מתמקדים רק בעובדים שחשופים לחום במסגרת עבודתם. מהממצאים עולה, שעובדים החשופים לחום נאלצים, במקרים רבים, להתמודד עם החום בכוחות עצמם. אומנם שיעור גבוה, 71% מהם, העידו שהמעסיק מספק להם מים קרים, אך הנתון המשלים מעיד על המצב העגום: 29% מהעובדים החשופים לחום במסגרת עבודתם לא דיווחו שהמעסיק מספק להם מים קרים. בנוסף, רק 39% מהעובדים החשופים לחום במסגרת עבודתם העידו שהמעסיק מספק להם חלל ממוזג לזמן ההפסקות, ורק 36% העידו שהמעסיק מספק להם הצללה באזור העבודה.

סיכום ומסקנות

עוצמתם ותדירותם של אירועי חום קיצוניים כתוצאה ממשבר האקלים צפויים להחמיר בעשורים הקרובים וצפויים לפגוע בסביבת העבודה של ציבור העובדים בישראל ולהפוך אותה לפחות בריאה ובטוחה. מהנתונים שאספנו בסקר עולה, שקיים פער בין מנהלים לעובדים בדרך שבה הם תופסים את השפעת משבר האקלים על סביבת עבודתם. כמו כן, קיימים פערים משמעותיים בין ענפי הכלכלה השונים לגבי השפעת משבר האקלים על העובדים. כך, 66% מהעובדים בענפי האירוח וההסעדה העידו שמשבר האקלים השפיע על סביבת העבודה שלהם, אך רק 29% מהעובדים בענפי המידע והתקשורת העידו על כך. עוד עולה מהנתונים, שכ-39% מכלל העובדים בישראל חשופים לחום במסגרת עבודתם; 25% מהעובדים החשופים לחום העידו שמשבר האקלים השפיע על סביבת עבודתם, ורק 46% מהם העידו כי הצעדים שננקטו להתמודדות עם הסיכונים שיפרו את רמת הבטיחות והבריאות של העובדים.

נראה כי החוסר במדיניות ובנהלים להתמודדות עם השפעות משבר האקלים במקומות העבודה גורם למעסיקים לנקוט צעדים נקודתיים כשאירועי הקיצון מתרחשים, ובשל כך יעילותם של צעדים אלה שנויה במחלוקת. כדי להתמודד ביעילות ובאפקטיביות עם הסיכונים, שעוד ילכו ויחריפו בשנים הקרובות, על הממשלה, ארגוני המעסיקים וארגוני העובדים לקיים למידה מקצועית לגבי האיומים ודרכי ההתמודדות האפשריות איתם, ולנסח בהתאם מדיניות ונהלים. מסקנה זו נכונה ביתר שאת ובדחיפות לגבי ענפי הכלכלה שמספר העובדים שחשופים בהם לחום במסגרת עבודתם גבוה במיוחד.

נספח: שאלות הסקר והתפלגות התשובות