12253461218039660924
top of page

קונצנזוס ציבורי רחב: הישראלים תומכים בזכות השביתה

תמונת מצב העובדים והעובדות בישראל


עידו לן, ד״ר אסף בונדי ויוני בן בשט ינואר 2023






עיקרי הממצאים:


  1. לעומת השיח הציבורי הנפוץ[1], הנתונים מראים כי קיים קונצנזוס רחב בקרב הציבור הישראלי לגבי זכות השביתה. סקר פורום ארלוזורוב מצא כי 84% מהישראלים המשתתפים בשוק העבודה מסכימים כי זכות השביתה היא זכות חשובה או חשובה מאוד במדינה דמוקרטית.

  2. ההסכמה הרחבה על זכות השביתה יציבה לאורך השנים. שיעור התומכים בזכות השביתה בשנת 2022 (84%) דומה לשיעור התומכים ב-2012 (87%).

  3. מידת ההסכמה לגבי חשיבות זכות השביתה התחזקה. שיעור המסכימים שזכות השביתה חשובה מאוד עלה באופן משמעותי מ-37% בשנת 2012 ל-45% בשנת 2022.

  4. בקרב כל קבוצות האוכלוסייה ובכל החתכים שנבדקו, רוב מוחלט מבין המשיבים תומכים בזכות השביתה. עם זאת, התמיכה בזכות השביתה בקרב המגזר החרדי (67%) נמוכה בהרבה מהמגזר הכללי (86%) ומהמגזר הערבי (83%).

  5. קיימת התאמה בין התמיכה בזכות השביתה למידת הרלוונטיות שלה עבור העובדים. עובדים המכוסים בהסכם קיבוצי[2] תומכים בשיעור גבוה מאוד בזכות השביתה (90%), לעומת שכירים שאינם מכוסים (82%) ועובדים עצמאיים (76%).

  6. גם בהייטק קיימת תמיכה רחבה מאד בזכות השביתה. 79% מעובדי הענף תומכים בחשיבות זכות השביתה, לצד 83% במגזר הפרטי ו-88% במגזר הציבורי, שרובם מכוסים על ידי הסכמים קיבוציים.

  7. בשנת 2022 נצפתה ירידה משמעותית בשיעור האימהות שתומכות בזכות השביתה (79% ב-2022 לעומת 87% ב-2012). זאת לעומת התמיכה של נשים ללא ילדים, שעלתה בין השנים (92% ב-2022 לעומת 88% ב-2012).


הנתונים מבוססים על סקר מיוחד של פורום ארלוזורוב שנערך בחודש יוני 2022 באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה. רוב הנשאלים נסקרו בין ה-27.6-30.6, במקביל לשביתת הסתדרות המורים. הסקר מהווה מדגם מייצג של המשתתפים בכוח העבודה הישראלי (מועסקים ומחפשי עבודה) מעל גיל 18 והוא כולל 3,000 משיבים: 507 משיבים מהמגזר הערבי, 340 משיבים מהמגזר החרדי ו-2,231 משיבים מהמגזר הכללי. המגזר היהודי וחלקים מהמגזר החרדי והערבי נדגמו אינטרנטית, ורוב המגזר החרדי והערבי נדגמו טלפונית. הסקר נבנה כך שיהיה בר השוואה לסקרים מקיפים אחרים, כשבניתוח הנוכחי אנו משווים את תוצאותיו לנתוני הסקר החברתי של הלמ״ס משנת 2012.



1. 84% מהישראלים מסכימים – זכות השביתה היא זכות חשובה




נתוני הסקר מראים, שלאחר עשור שהתאפיין בירידה בכמות השביתות ובמאמצים הולכים וגוברים למנוע שביתות באמצעות צווי מניעה במישור המשפטי[3], התמיכה הציבורית בזכות השביתה נשארה יציבה. בשנת 2012 87% מהנשאלים הסכימו או הסכימו מאוד עם הטענה, לעומת 84% בשנת 2022 - ירידה של כ-3.5%. לצד יציבות זו ניתן לראות, כי בקרב התומכים בזכות השביתה חלה עלייה במידת התמיכה – בשנת 2012 37% מהמשתתפים בשוק העבודה השיבו כי הם מסכימים מאוד עם הטענה שזכות השביתה היא זכות חשובה, לעומת 45% בשנת 2022, עלייה של כ-21%. שתי מגמות אלה מעידות כי מידת ההסכמה עם זכות השביתה – התחזקה.

2. קיימת התאמה בין התמיכה בזכות השביתה למידת הרלוונטיות שלה עבור העובדים




ניתוח של נתוני הסקר לפי מעמד המשיבים בשוק העבודה (שכירים שאינם מכוסים על ידי הסכמים קיבוציים, שכירים המכוסים בהסכמים קיבוציים, מובטלים ועצמאים) מעלה, כי בעוד שבשנת 2012 שיעורי התמיכה בזכות השביתה היו דומים בקרב ישראלים במעמד שונה בשוק העבודה, בשנת 2022 התמיכה בזכות השביתה מאופיינת על ידי שונות גבוהה יותר בין המעמדות השונים.


הבדלים אלו חושפים קשר חשוב בין מעמד בשוק העבודה לבין תמיכה בחשיבותה. ככל שהעובדים נהנים מקיומה של זכות השביתה – כך הם תומכים בחשיבותה. זכות השביתה רלוונטית ביותר עבור עובדים המכוסים בהסכמים קיבוציים[4], אשר נהנים מקיומה של זכות השביתה ועל כן תומכים בחשיבותה החברתית (90%). לעומתם, עובדים שאינם מכוסים בהסכמים קיבוציים אינם נהנים באופן ישיר מקיומה של זכות השביתה ועל כן תומכים בה במידה נמוכה יותר (82%) אך עדיין בשיעור מאד גבוה. לבסוף, גם עצמאים, שאינם זוכים ליהנות מזכות השביתה נוכח העובדה שמעמדם מחריג אותם מיחסי העבודה הקיבוציים באופן כולל, תומכים בחשיבותה של זכות השביתה במידה נרחבת, אך נמוכה בהשוואה למעמדות האחרים (76%).


ניתן להעריך שמשתנה נוסף השפיע על מידת התמיכה הנמוכה יחסית בקרב העצמאים. במהלך משבר הקורונה זכו עובדים עצמאים לרשת ביטחון מצומצמת מאוד מהממשלה [5], דבר שהוביל לתחושות קשות בקרב ציבור העצמאים[6]. תחושות אלו לובו על ידי פעילים חברתיים ואף חברי כנסת, אשר בדבריהם הפנו את הביקורת של ציבור העצמאים כנגד הממשלה וכלפי ארגוני העובדים[7]. ניתן להעריך, כי ביקורת זו הובילה לירידה במידת התמיכה של עצמאים בחשיבות זכות השביתה.


אל מול מצב זה יש לציין, כי לאחר שנים של ריחוק בין ארגוני העובדים לבין ציבור העצמאים, במהלך השנתיים האחרונות פעלו ארגוני העובדים ובראשם ההסתדרות הכללית להכליל את ציבור העצמאים תחת חסותם ולקדם את זכויותיהם. פעילות זו היא חשובה לחיזוק התמיכה הציבורית בזכות השביתה ואנו מעריכים כי היא צפויה לחזק באופן הדרגתי את תחושת השייכות של ציבור העצמאים בקרב מעמד העובדים בכלל וכן לחזק את תמיכתם בזכות השביתה.


כמו כן, גם כאן רואים כי בקרב כל קבוצות העובדים בשוק העבודה נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המשיבים "מסכימים מאוד" לגבי החשיבות של זכות השביתה.


3. גם בהייטק קיימת תמיכה רחבה מאד בזכות השביתה



גם בחלוקה למגזרים כלכליים רואים כי התמיכה בזכות השביתה גבוהה מאד בכל המגזרים. לצד זאת, גם כאן ניתן לראות שמידת התמיכה בחשיבותה של זכות השביתה תואמת למידת הרלוונטיות שלה לאותו ציבור. בעוד שעובדי המגזר הציבורי, שברובם מיוצגים על ידי ארגון עובדים, תומכים בזכות השביתה בשיעור של 88%, עובדי ענף ההייטק, בו שיעור הכיסוי נמוך יותר, תומכים בזכות השביתה בשיעור נמוך יותר של 79% - הנמוך ביותר מבין המגזרים.


4. בעוד שאחוז התומכות בזכות השביתה מקרב נשים ללא ילדים עלה ל-92%, שיעור האימהות שתומכות בזכות השביתה ירד ל-79%




באופן מפתיע, נתוני הסקר מגלים פער גדול בין שיעור התמיכה בזכות השביתה בקרב נשים שאינן אימהות (92%) לבין אימהות (79%), על אף שבשנת 2012 שיעורי התמיכה בשתי הקבוצות היו דומים. ממצא זה מלמד לטענתנו על משקלו של השיח הציבורי ושל הסמיכות לאירועים חברתיים משמעותיים בקביעת עמדות. הסקר של שנת 2012 נערך בשנה בה מרבית ימי השביתה נזקפו לזכותה של "שביתת סולידאריות" – של עובדי המגזר הציבורי למען זכויותיהם של עובדי הקבלן.[8] לצד העובדה ששביתה זו לא פגעה באופן מובחן בקבוצה אחת על חשבון האחרת, התמיכה הציבורית במטרתה של שביתה זו, אשר כללה עובדים ועובדות רבים, עשויה להסביר את שיעור התמיכה הדומה בחשיבותה של זכות השביתה בקרב הקבוצות השונות.


לעומת זאת, הסקר של שנת 2022 נערך בסמוך לשביתת המורות בחינוך היסודי אשר יש לשער שהשפיעה על מידת התמיכה בזכות השביתה. כך, הירידה בתמיכה בזכות השביתה בקרב אימהות, הנושאות ברוב הנטל של טיפול בילדים (הרצברג-דרוקר ואח' 2022), עשויה להיות מוסברת על ידי מועד המענה על הסקר. במילים אחרות, ייתכן שבעיקר אימהות הן אלו שנאלצו לוותר על יום עבודה ולהישאר בבית עם הילדים במהלך השביתה, הובילה לדיווח על שיעורי תמיכה נמוכים יותר בשביתות באופן כללי.



5. בקרב החרדים – רק 60% תומכים בזכות השביתה



פילוח של נתוני הסקר לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר חושף הבדלים משמעותיים הן בין גברים לנשים והן בין קבוצות האוכלוסייה השונות. ראשית, בכל המגזרים, למעט בקרב גברים ערבים, נצפתה עלייה משמעותית בשיעור המשיבים שהם מסכימים מאוד עם חשיבותה של זכות השביתה.

טענתנו לגבי הקשר בין היקף העובדים המכוסים לבין מידת התמיכה בחשיבות זכות השביתה עולה, במידה מסויימת, גם מנתונים אלה. נכון לשנת 2012[9], בקבוצת היהודים הלא-חרדים (גברים ונשים כאחד) שיעור הכיסוי היה 39%, בקרב הערבים הוא היה 35% ואילו בקרב החרדים שיעור זה עמד על 30% בלבד; במקביל, שיעור הכיסוי בקבוצת היהודים החרדים (גברים ונשים) הינו הנמוך ביותר.

בעוד שבמגזר היהודי הלא חרדי נצפית יציבות בשיעור הנשים התומכות בזכות השביתה, בקרב הגברים נצפית ירידה קלה. לעומת זאת, שיעור התומכים בזכות השביתה בקרב המגזר הערבי, שהיה הגבוה ביותר בשנת 2012, ירד באופן משמעותי בכ-9 נקודות אחוז, הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים.


[1] ראו למשל: טורין, א. (2014). ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית. הוצאת מכון מופ"ת. פרק 6. וכן: דהאן, י. בנימין, ש. גיגי, מ. ליר, ש. שמואלוף, מ. שם טוב, נ. (2012). מהקמפוס לנמל: סיקור שביתות ושובתים בתקשורת הישראלית. סוציולוגיה ישראלית. כרך י"ד. תשע"ב 2012. עמ' 29-56. [2] עובדים שתנאי עבודתם נקבעים מתוקף הסכמים קיבוציים אך הם אינם בהכרח חברים בארגון עובדים.

[3] בונדי,א. ושטיין, מ. (2022). זכות השביתה – הסיפור האמיתי. מהי חשיבותה של זכות השביתה ומה מעמדה בישראל. פורום ארלוזורוב.

[4] עובדים המכוסים בהסכם הקיבוצי, לפי המתודולוגיה המתוארת אצל: קריסטל, מונדלק, כהן והברפלד (2015). צפיפות ארגונית בישראל 2006-2012: פיצול מערכת יחסי העבודה עבודה, חברה ומשפט, יד, 9–35. [5] ראו למשל: פורום העצמאים (2023). ״התוכנית הלאומית לרשת ביטחון סוציאלית-כלכלית לעצמאים בישראל״. שוורץ, עמיר (2020). "העצמאיים שהופקרו: שלוש קבוצות של עצמאים חשופות למצוקה בשל לאקונות במדיניות הסיוע בצל משבר הקורונה". אמנסטי אינטרנשיונטל – נייר עמדה. אבירם-ניצן, ד. קידר, י. (2021). "מצבם של השכירים והעצמאים בזמן משבר הקורונה". המכון הישראלי לדמוקרטיה - כנס אלי הורוביץ לככללה וחברה. [6] דברת-מזריץ, ע., טוקר, נ., גאמס, נ., (2022). "העצמאיים זועמים, אבל באוצר עדיין רחוקים מהכרזה על תוכנית סיוע". דה-מרקר, 14.02.2022. [7] קארה, א. (2020). "מייסד "השולמנים" מגיב לאיומי ההסתדרות: "סולידריות אמיתית היא כניסה תחת האלונקה"". גלובס. 03.09.2020.

[8] ראו דו"ח הממונה הראשי על יחסי העבודה בנוגע לנתוני שביתות בשנת 2012. https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/strikes-report-2012/he/strikes-report-2012.pdf.

[9] על בסיס הסקר החברתי של הלמ״ס לשנת 2012. אלו הנתונים האחרונים הקיימים, וסביר שלא השתנו באופן מהותי מאז.

bottom of page