מעמד הביניים הולך ונעלם? הפגיעה בשכר ובתעסוקה בעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר

מבט ארלוזורוב על שוק העבודה

שירה ביבלש ויוני בן בשט

נובמבר 2024

(נתוני יוני 2024)

מבט ארלוזורוב הוא פרסום תקופתי העוקב בזמן אמת אחרי מדדי השכר והתעסוקה של שוק העבודה לפי ענפי המשק. נכון למועד כתיבת נייר זה אנו עדים לצניחה במספר המשרות בענפים המתאפיינים בשכר ממוצע ברמה בינונית. ירידה תלולה זו עלולה להצביע על תופעה של קיטוב תעסוקתי בשוק העבודה הישראלי. לא רק שהמשרות בענפים המאופיינים בשכר ביניים מצטמצמות, השכר בענפים המאופיינים בשכר נמוך, שנפגע החל מתחילת מגיפת הקורונה, אינו מתאושש. כלומר, אנו מוצאים עדויות לכך שאי-השוויון הגבוה המאפיין את ישראל בעשורים האחרונים הולך ומחמיר.

עיקרי הממצאים:

1. מעמד הביניים הולך ונעלם? מספר המשרות לנפש בענפים המאופיינים בשכר ממוצע ברמה בינונית הצטמצם בתחילת המלחמה ואינו מתאושש:

א. אנו רואים ירידה משמעותית בענפים המאופיינים בשכר בינוני-נמוך: כ-6.7% במספר המשרות לנפש בענפים מרבעון שכר 2 (למשל שירותי אירוח, אמנות ובידור), ושל 8.8% מרבעון שכר 3 (למשל פרסום, סוכנויות נסיעות וטיולים), זאת בהשוואה לענפים בעלי שכר גבוה (למשל היי-טק), בהם נצפית עלייה של 2.1% במספר המשרות לנפש, וכן בהשוואה לרבעון השכר התחתון (למשל חברות כוח אדם והשמה), בו נצפית ירידה קלה של 0.7% בלבד במספר המשרות לנפש.

ב. הירידה במספר המשרות לנפש בענפים המאופיינים בשכר ממוצע ברמה בינונית מהווה עדות לתופעת הקיטוב בשוק העבודה. מעמד הביניים מצטמצם ביחס לקצוות, מה שעלול להגדיל את אי-השוויון בהכנסות שהינו גבוה מאוד בישראל. נכון לשנת 2021 ישראל ממוקמת במקום השישי במדד ג'יני לאי-שוויון מבין המדינות המפותחות[1].

ג. הספרות המחקרית מעידה, כי קיטוב תעסוקתי מרחיב את אי-השוויון ומצמצם את הניידות החברתית.

2. במבט רב שנים – ענפי הביניים מתקשים להתאושש ממגפת הקורונה ונפגעים במיוחד במלחמה:

א. במהלך מגפת הקורונה ובעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר, כל ארבעת רבעוני השכר נפגעו משמעותית במספר המשרות לנפש. אולם, בעוד שרבעוני השכר העליון והתחתון התאוששו במהירות, ענפי המשק בעלי שכר ממוצע ברמה בינונית לא מצליחים להתאושש משני המשברים, ונמצאים הרחק מתחת למספר המשרות לנפש שאפיינה אותם לפני מגפת הקורונה.

ב. בין ענפי המשק ברבעוני שכר אלו: שירותי אירוח, סוכנויות נסיעות וטיולים, שירותי אומנות ובידור ושירותי פרסום.

3. היעלמות המשרות בענפי הביניים מאפיינת את כלל הענפים ברמות שכר אלו. 

כלומר, תופעת הקיטוב שעולה מהנתונים לא מאפיינת ענף ספציפי, אלא היא מבטאת תופעה רוחבית. זאת בניגוד למתרחש ברבעון השכר התחתון בו, מצד אחד, ענף שירותי רווחה וסעד ללא מגורים חווה עליה דרמטית במספר המשרות לנפש, ומצד שני, חלה ירידה משמעותית בשירותי תעסוקה, שירותי מזון ומשקאות, ושירותי תחזוקה לבניינים ועבודות גינון – ירידה שקיזזה חלק מעלייה זו.

4. אי-השוויון בשכר בין ענפי הכלכלה זינק בעקבות המלחמה:

אי-השוויון זינק בעקבות המלחמה לרמה הגבוהה ביותר שנרשמה כבר למעלה מעשור. בעוד שמשנת 2012 מדד ג'יני בין הענפים היה יציב, החל משנת 2021 (ההתאוששות ממגפת הקורונה) אי-השוויון גדל משמעותית בכ-10% ומגמה זו נמשכת לתוך 2024.

5. המלחמה לא השפיעה על מגמת התפתחות השכר, אך פערי השכר בין הענפים, שנפערו בתקופת ההתאוששות מהקורונה, ממשיכים להיות קבועים. 

א. בשלושת רבעוני השכר הענפיים בעלי שכר ממוצע ברמה בינונית עד נמוכה, כבר למעלה מארבע שנים שהשכר לא התאושש ממשבר הקורונה. זאת בעוד שהשכר בענפים בעלי שכר ממוצע ברמה גבוהה עלה כבר מעל למגמה שהייתה צפויה טרום המגפה.

ב. המגמות היציבות בשנה האחרונה מעידות, כי המקור העיקרי לגידול באי-השוויון בין הענפים בזמן המלחמה אינו פערי השכר בין הענפים אלא בעיקר צמצום מספר המשרות לנפש בענפי הביניים.  

בנייר זה אנו מנתחים את שוק העבודה באמצעות ניתוח ענפי הכלכלה. ראשית, אנו מחשבים את השכר הממוצע בכל ענף ראשי. לאחר מכן מחלקים את הענפים (73 במספר) לרבעונים, לפי השכר הממוצע בכל ענף – להלן רבעוני ענפים כלכליים (רבעוני שכר). ברבעון הראשון (הרבעון התחתון) נמצאים ענפים בעלי שכר ממוצע חודשי הנמוך מ-6,900 ש"ח; ברבעון השני נמצאים ענפים בעלי שכר ממוצע חודשי בין 6,900 ש"ח ל-9,500 ש"ח; ברבעון השלישי נמצאים ענפים בעלי שכר ממוצע חודשי בין 9,500 ש"ח ל-13,000 ש"ח; וברבעון הרביעי (רבעון עליון) נמצאים ענפים בעלי שכר ממוצע חודשי הגבוה מ-13,000 ש"ח. הניתוחים המוצגים בנייר מחולקים לפי ארבע קבוצות אלו (רבעוני ענפים כלכליים).

1. מעמד הביניים הולך ונעלם? מספר המשרות לנפש בענפים המאופיינים בשכר ממוצע ברמה בינונית הצטמצם בתחילת המלחמה ואינו מתאושש

איור 1 מציג את שיעור השינוי במספר המשרות לנפש לפי רבעוני ענפים כלכליים בחמש השנים האחרונות – החל מתקופת טרום מגפת הקורונה, דרך תקופת המגפה, מערכות הבחירות החוזרות, שנת המחאות ומלחמת ה-7 באוקטובר. הרבעון היחיד שהתאושש וגם צמח במספר המשרות לנפש שכלולות בו הוא הרבעון של הענפים המאופיינים בשכר הממוצע הגבוה ביותר (צהוב באיור); הרבעון בעל השכר הממוצע הנמוך ביותר (אדום) התאושש והגיע לרמתו משנת 2019. זאת בעוד שענפי הביניים (ירוק וכחול) חווים פגיעה משמעותית במספר המשרות לנפש. תהליך זה מהווה עדות לתופעת הקיטוב בשוק העבודה (Job Polarisation), המתבטאת בגידול של מספר המשרות בקצוות – היכן שהשכר הממוצע גבוה ונמוך באופן יחסי, וזאת לצד ירידה במספר המשרות המאופיינות בשכר ממוצע ברמת ביניים. תופעה זו מתרחשת ומואצת בעיקר בתקופות של משברים כלכליים (Jaimovich & Siu, 2020).

הספרות המחקרית מצביעה על מספר השלכות הנובעות מקיטוב תעסוקתי: הקיטוב מגדיל את אי-השוויון; מצמצם את הניידות החברתית והופך את שוק העבודה לקשיח יותר (משאיר את העניים עניים ואת העשירים עשירים); הקשר בין אבטלה ואינפלציה נחלש מפני ששוק העבודה, בתוך כל מעמד, הופך ליותר גמיש[2]; והשכר של מעמד הביניים והמעמד הנמוך נפגע כתוצאה מכך (Autor, 2010; Siena & Zago, 2024; Abel & Deitz, 2012; Keller & Utar, 2023; Boehm, 2014; Dabla-Norris, Pizzinelli & Rappaport, 2019; Autor, Katz & Kearney, 2006).

2. במבט רב שנים – ענפי הביניים מתקשים להתאושש ממגפת הקורונה ונפגעים במיוחד במלחמה

באיור 2 מוצגת ההתפתחות של מספר המשרות לנפש לפי רבעונים של ענפי הכלכלה בעשור האחרון. מהאיור ניכר, כי מספר המשרות נפגע משני הזעזועים המרכזיים של השנים האחרונות. בתקופת מגפת הקורונה (הסגרים בקורונה מסומנים באפור) ניתן לראות, כי למרות פגיעה רוחבית בכל רבעוני השכר, הענפים המתאפיינים בשכר ממוצע ברמה גבוהה (לדוגמה, היי-טק) ובשכר ממוצע ברמה נמוכה (לדוגמה, שירותי כוח אדם והשמה) התאוששו במהרה וחזרו לרמתם בשנת 2019. לעומתם, הענפים בעלי רמת שכר ממוצע בינונית (לדוגמה שירותי אירוח ושירותי אומנות ובידור) התאוששו רק מעט, ולא הצליחו לחזור לרמתם טרום המגפה.

מלחמת ה-7 באוקטובר (מסומנת באיור בסגול) גרמה לפגיעה נוספת בכל רבעוני הענפים. בתשעת החודשים הראשונים מתחילת המלחמה, רמת התעסוקה בענפים המאופיינים בשכר ממוצע נמוך התאוששה כמעט עד הרמה ששררה לפני המלחמה; רמת התעסוקה בענפים המאופיינים בשכר גבוה עלתה הרבה מעל לרמה בשנת 2019, ואילו הענפים המאופיינים בשכר בינוני, פעם נוספת לא הצליחו להתאושש ונשארו מאחור. תופעה זו מוכרת בספרות המחקר הישראלית, כאשר הקיטוב התעסוקתי החל כבר בשנת 1995 (רוזנפלד-קינר וקריסטל, 2017; 2021). אולם כפי שניתן לראות, התהליך הואץ בעקבות המשברים שהתרחשו בשנים האחרונות (מגפת הקורונה, מלחמת ה-7 באוקטובר וזאת לצד חוסר היציבות הפוליטית השוררת לאורך תקופות אלה).

3. היעלמות המשרות בענפי הביניים מאפיינת את כלל הענפים ברמות שכר אלה

בחינה של הענפים המרכיבים כל רבעון שכר מבליטה את הפערים בהתפתחות המשרות בין הרבעונים. איור 3 מציג את השינוי במספר המשרות[3] בחמש השנים האחרונות במספרים מוחלטים ובאחוזים. באותה תקופה האוכלוסייה בישראל גדלה ב-10.2%[4]. כלומר, כל ענף ששיעור הצמיחה של מספר המשרות שבו היה גבוה משיעור זה, למעשה גדל בכמות המשרות לנפש.

למרות שבאופן מצרפי הענפים המתאפיינים בשכר נמוך התאוששו וחזרו לרמת המשרות לנפש שאפיינה אותם טרום מגפת הקורונה, הרי שהתאוששות זו נובעת משינוי משמעותי שהתרחש במספר המשרות בתוך קבוצת ענפים זו. דוגמא לכך ניתן לראות ברבעון הענפים המתאפיינים בשכר נמוך: בעוד שענף שירותי רווחה וסעד ללא מגורים חווה עלייה משמעותית במספר המשרות, חלה ירידה משמעותית בשירותי תעסוקה, שירותי מזון ומשקאות, ותחזוקת בניינים[5] – מה שהוביל לכך שמספר המשרות של כלל הענפים ברבעון זה עלה בכ-94,000 משרות, אך הוא נותר, כפי שראינו באיור 2, ברמת משרות לנפש הדומה לזו לרמתו ב-2019.

בענפים המתאפיינים בשכר גבוה מספר המשרות גדל בצורה משמעותית בכמה ענפים מרכזיים (לצד ירידות קטנות בענפים אחרים), כאשר הענפים הבולטים במגמה זו הם ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, ענף שירותי בריאות, וענף ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי. בסך הכל, בכל הענפים ברבעון זה יחד, מדובר על עלייה של כ-125,000 משרות, המשקפת עלייה גם בכמות המשרות לנפש.

לעומת מגמות אלו של הענפים שבקצוות השכר, רבעוני הענפים המתאפיינים בשכר בינוני חוו גידול מתון או קיטון משמעותי במספר המשרות, כמעט בכל הענפים שמרכיבים אותם. מגמות אלו הובילו לירידה במספר המשרות לנפש ברבעונים אלה. כך, עלייה כוללת של כ-31,000 משרות ברבעון השכר השני, שנובעת בעיקר מהגידול בענף מכירה קמעונית וענף החינוך הקדם-יסודי, וזאת לצד ירידות חדות במספר המשרות בענפי שירותי אירוח ובענפי הבידור; ברבעון השכר השלישי גם נצפית עלייה כוללת של כ-14,000 משרות, המגיעה בעיקר מענפי החינוך וענף הבנייה, וזאת לצד ירידות בענפי התיירות ופרסום. כלומר, תופעת הקיטוב שעולה מהנתונים אינה מאפיינת ענף ספציפי אלא מבטאת תופעה רוחבית שחלה על כלל הענפים ברמות השכר הבינוניות. חריגים יחידים למגמה זו הם ענפי החינוך, הבנייה ושירותי ניהול ותמיכה למשרדים ועסקים.

חשוב לציין, שישנם מספר ענפים קטנים, שלא הצגנו בניתוח זה מכיוון שאינם מהווים חלק משמעותי מסך המשרות במשק, אולם השינוי שחל בהם משמעותי מאוד עבור הענף עצמו. כך, בענף שירותים וטרינריים (רבעון 3) היה גידול של 1,567 משרות, המייצג גידול של כ-58% בסך המשרות בענף. כמו כן, בענף ייצור ועיבוד של מוצרי עור ושל אביזרים נלווים (רבעון 2) הייתה ירידה של 600 משרות, המייצגת ירידה של כ-46% בסך המשרות בענף. ולבסוף, בענף עיבוד יהלומים (רבעון 3) הייתה ירידה של 775 משרות, וגם כאן מדובר על ירידה של כ-44% בסך המשרות בענף.

4. אי-השוויון בשכר בין ענפי הכלכלה זינק בעקבות המלחמה

ניתוח ההתפתחות של השכר לאורך השנים בין ענפי הכלכלה באמצעות מדד ג'יני (איור 4), שבוחן את אי-השוויון בין הענפים[6], מלמד כי אי-השוויון זינק בעקבות המלחמה לרמה הגבוהה ביותר שנרשמה כבר למעלה מעשור. בעוד שהחל משנת 2012 מדד ג'יני בין הענפים היה יציב, החל משנת 2021, עם תחילת ההתאוששות ממגפת הקורונה, אי-השוויון בין ענפי הכלכלה עלה משמעותית ומגמה זו לא הפסיקה גם בהתאם לנתוני יוני 2024. בשלוש השנים האחרונות (משנת 2021 ועד יוני 2024) מדד ג'יני עלה בכ-10%.

חשוב לציין, שהגידול באי-השוויון מושפע מהשינויים במספר המשרות במשק. העובדה שמספר המשרות לנפש ברמות שכר הבינוניות הצטמצם תורמת לגידול באי-השוויון בין הענפים. כלומר, התבוננות בשינויי מדד ג'יני מספקת עדות נוספת לצמצומו של מעמד הביניים.

חשוב להזכיר את המגבלות של הניתוח שאנו מציגים בנייר זה. הנתונים המוצגים מבוססים על נתוני שכר ממוצע למשרת שכיר לפי ענף כלכלי (ברמת ענפי משנה) ומעודכנים לחודש יוני 2024 (נתוני הביטוח הלאומי, ירחון שכר ותעסוקה). מדד ג׳יני שאנו מציגים בוחן את אי-השוויון בשכר ברוטו בלבד ועל כן אינו כולל הכנסות שאינן מעבודה (פנסיה ורווחי הון) והוא לפני מיסוי וקצבאות. חשוב מכך, מדד זה בוחן את אי-השוויון רק בין ענפי הכלכלה ולא בין משרות או בין עובדים. מאפיינים אלה של הנתונים מהווים מגבלה, משום שחלק משמעותי מאי-השוויון בשכר נובע מאי-השוויון בתוך הענפים עצמם[7], אך בשל מגבלת הנתונים לא ניתן לחשב אותו. בנוסף, הנתונים מתייחסים למשרת שכיר וייתכן כי חלק מהשונות בין הענפים מוסברת בחלקה על ידי שינוי בהיקפי המשרות, אך סביר שהשפעה זו חלשה יותר.

5. המלחמה לא השפיעה על מגמת התפתחות השכר, אך פערי השכר בין הענפים, שנפערו בתקופת ההתאוששות מהקורונה, ממשיכים להיות קבועים

איור 5 מציג את שיעור השינוי בשכר הממוצע בכל רבעון שכר ענפי לעומת התחזית המחושבת לפני מגפת הקורונה (2019-2012). מהאיור ניכר, כי בשלושת רבעוני השכר הענפיים בעלי שכר ממוצע-נמוך, השכר לא התאושש ממשבר הקורונה - כבר למעלה מ-4 שנים. כך, בענפים ברבעון השכר התחתון, השכר נמצא כ-9% מתחת למגמה שהייתה לפני הקורונה; ענפים ברבעון 2 ורבעון 3 נמצאים כ-2.4% ו-3% בהתאמה מתחת למגמת טרום הקורונה; ואילו ענפים בעלי שכר ממוצע גבוה נמצאים כבר 1.2% מעל המגמה שהייתה צפויה טרום המגפה.

במבט רב-שנים על התפתחות השכר הממוצע (איור 6) ניתן לראות, כי אין עדות לשינוי מגמה כלשהו בחודשי המלחמה. יחד עם זאת, בהשוואה לתקופה טרום מגפת הקורונה, ענפים בשכר נמוך לא הצליחו להתאושש וענפים בעלי שכר ממוצע בינוני אמנם חזרו למגמת עלייה, בשיעור שינוי הדומה לתקופה טרום מגפת הקורונה, אך ברמה נמוכה מזו שהייתה צפויה לפני כן (כלומר, מגמת העלייה שהתרחשה וזו החזויה - מקבילות). כך ניתן לראות, כי השכר בענפים השונים לא נפגע משמעותית בעקבות המלחמה, מה שעשוי להעיד כי המקור העיקרי לגידול באי-השוויון בין הענפים בזמן המלחמה אינו פערי השכר בין רבעוני הענפים הכלכליים אלא בעיקר צמצום מספר המשרות בענפי הביניים.

[1]  נלקח מתוך The OECD Income Distribution Database, OECD Data Explorer, אוקטובר 2024.

[2] לפירוט נוסף ראו Siena & Zago, 2024

[3] הענפים המוצגים הם ענפים בהם השינוי היה המשמעותי ביותר מבחינת מספר המשרות המוחלט ומבחינת שיעור השינוי.

[4] מקור הנתונים: למ"ס; עיבוד הנתונים: פורום ארלוזורוב. לינק

[5] שירותי תחזוקה לבניינים ועבודות גינון.

[6] ככל שמדד ג'יני גבוה יותר, כך אי השוויון בין הענפים גבוה יותר.

[7] מדד ג’יני לשכר ברוטו עמד בשנת 2019 על 0.471 והיה יציב יחסית בין השנים 2019-2012, בין 0.476 ל-0.471 (רוזנברג, 2015).