השכלת יתר בקרב עולים: אי-התאמה בין השכלה לעיסוק
ד"ר אייל בר-חיים
ספטמבר 2024
נייר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין פורום ארלוזורוב לאגף העולה העובד בהסתדרות העובדים החדשה.
ממחקרים שנערכו במקומות שונים בעולם עולה כי מהגרים נוטים לסבול מקשיים בהמרת השכלתם, בין אם נרכשה בארץ מוצאם ובין אם נרכשה במדינת היעד, לעיסוק ולשכר הולמים. בין היתר נמצא כי נשים מהגרות מצליחות יותר מגברים לתרגם את השכלתן לעבודה הולמת, וכי קיימים הבדלים בין עיסוקים וענפים שונים. לדוגמה, בענפי המכירות והשירותים היכולת לתרגם את ההשכלה לשכר הולם בעייתית במיוחד.
למרות שבשנים האחרונות נערכו בישראל מחקרים העוסקים באי-התאמה בין השכלה לעיסוק, לא נבדק האם בעיה זו קיימת בקרב עולים חדשים. במחקר הנוכחי אנו בוחנים האם קיימת אי-התאמה בין השכלה לעיסוק בקרב עולים חדשים בישראל דרך חישוב מקרים של השכלת יתר: מצב שבו השכלת הפרט גבוהה משמעותית מההשכלה הממוצעת בעיסוק שבו הוא עובד. באמצעות השוואת מצבם של עולים שעלו לארץ בשנת 2008 למצבם של ילידי ישראל בשנת 2021 והשוואה נוספת בין עובדים שעלו לארץ בין השנים 1995-1990 לילידי ישראל בשנת 2000, אנו מראים כי בעיה זו משמעותית יותר בקרב העולים בעשורים האחרונים בהשוואה לעולים שעלו קודם לכן, ככל הנראה עקב התרחבות ההשכלה בישראל, שהגדילה את היצע העובדים המשכילים והגבירה את התחרות בין העובדים על משרות הדורשות השכלה. באמצעות ניתוח של רמות השכר אנו מראים כי עולים חדשים מקבלים תגמול נמוך יותר על השכלתם, וכי תופעה זו מסבירה חלק ניכר מפערי השכר בין עולים חדשים לילידי ישראל. לבסוף, אנו מצביעים על כמה פתרונות אפשריים לבעיה זו.
תקציר
מבוא
מהגרים נוטים לסבול מקשיים בהמרת השכלתם, בין אם נרכשה בארץ מוצאם ובין אם נרכשה במדינת היעד, לעיסוק ולשכר הולמים.
כתוצאה מכך אנו עדים לתופעה של השכלת יתר: מצב שבו עובדים מועסקים בעבודה הדורשת השכלה נמוכה משמעותית מזו שהם רכשו.
למרות שבשנים האחרונות נערכו בישראל מחקרים העוסקים בהשכלת יתר באוכלוסייה הכללית, לא נבדק האם בעיה זו קיימת באופן מיוחד אצל עולים חדשים.
השכלת יתר בקרב עולים מעידה על טיב השתלבותם בשוק העבודה: ככל שיש בקרבם מקרים רבים יותר של השכלת יתר, זו עדות לכך שהם משולבים פחות טוב בשוק העבודה.
מאפייני העולים לישראל
בגלי העלייה האחרונים עלו לארץ בעיקר עולים ממדינות בריה"מ לשעבר, ובמידה פחותה עולים מאירופה, אמריקה ואוקיאניה. עולים אלה מאופיינים כבעלי הון אנושי גבוה.
למרות זאת, בהשוואה לגל העלייה של שנות ה-90, העולים בגלי העלייה האחרונים נמצאים בעמדת נחיתות בשוק העבודה בהשוואה לאוכלוסיית ילידי הארץ, שאיתם הם מתחרים בשוק העבודה.
כאשר משווים את העולים בעשורים האחרונים (2008 ואילך) לילידי ישראל, אנו רואים כי העולים משכילים יותר – 43.3% מהם בעלי תואר ראשון לעומת 30.4% מילידי ישראל – אך מועסקים בעבודות פחות טובות. דירוג המדד החברתי-כלכלי של עיסוק ילידי הארץ גבוה משמעותית מזה של עולים.
השוואה דומה של מצבם של עולים שעלו בשנים 1995-1990 לזה של ילידי ישראל בשנת 2000 מראה כי פערי ההשכלה בשנת 2000 היו גדולים יותר – 29.1% מהעולים החדשים היו בעלי השכלה אקדמית לעומת 14% מילידי הארץ – בעוד שפערי דירוג העיסוק היו נמוכים מעט בהשוואה למצב כיום.
השכלת יתר בקרב עולים חדשים וילידי הארץ
העולים לארץ בעשורים האחרונים סובלים מהשכלת יתר משמעותית יותר מילידי הארץ:
14.1% מהעולים בשנת 2008 ואילך סובלים מהשכלת יתר לעומת 8.7% מילידי הארץ.
בקרב העולים, השכלת היתר גבוהה יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים (15.3% ו-13.3%, בהתאמה).
הפערים בהשכלת יתר בין עולות חדשות לילידות הארץ גבוהים מהפערים בין עולים חדשים לילידי ישראל (7.5 ו-6.2 נקודות אחוז, בהתאמה).
ככל שעולים הם חדשים יותר, ההסתברות להשכלת יתר עולה: בקרב בעלי תואר ראשון שעלו בגל של 1995-1990 ההסתברות ב-2021 להשכלת יתר הייתה 17%, ואילו עבור עולים משנת 2008 ואילך ההסתברות הייתה 26%.
ההסתברות להשכלת יתר של העולים כיום גבוהה יותר מאשר הייתה בשנת 2000: ההסתברות להשכלת יתר של עולים חדשים בשנת 2000 הייתה 10.6%, בעוד שבשנת 2021 היא עמדה על 19.94%.
עיקר השכלת היתר היא בקרב עולים שרכשו את השכלתם בארץ מוצאם: ההסתברות להשכלת יתר בקרב העולים לארץ משנת 2008 ואילך שרכשו את השכלתם בארץ המוצא היא 24% בעוד שההסתברות של עולים שרכשו את השכלתם בארץ היא רק 9.3%.
בקרב עולים המועסקים בענף משקי בית כמעסיקים (להלן: ענף משקי בית) אנו מוצאים אחוזים גבוהים מאוד של השכלת יתר: 47% מכלל העולים העובדים במשקי בית סובלים מהשכלת יתר לעומת 10% בלבד מילידי ישראל העובדים בענף זה.
פערי שכר בקרב העולים בעשורים האחרונים
בשנת 2021 עמד השכר הממוצע של העולים לארץ בעשורים האחרונים על כ-8,523 ש״ח, סכום שהוא נמוך משמעותית מהשכר הממוצע של ילידי הארץ – 12,848 ש״ח.
פירוק פערי השכר לגורמים מצביע על הבדלים בתגמולים על השכלה. נמצא שהשכלת יתר אחראית לכשליש מפערי השכר הממוצעים בין עולים חדשים לילידי הארץ.
כאשר בוחנים את הענפים שבהם אחוז המועסקים העולים עם השכלת יתר נמצא בפער משמעותי מול ילידי הארץ רואים כי:
השכר הממוצע של עולים חדשים בענף הבריאות, הרווחה והסעד נמוך משמעותית מהשכר הממוצע בענף לילידי ישראל ומהווה 62% ממנו.
מנגד, השכר הממוצע של עולים חדשים בענף משקי הבית גבוה כמעט פי שניים משכרם של ילידי הארץ. ייתכן שהעובדים העולים בענף זה מצליחים להביא לידי ביטוי את ההון האנושי הגבוה יותר שלהם (לדוגמה, מטפלות לילדים עשויות להצליח יותר בתחום זה בעקבות השכלתן).
הבעיה בהשכלת יתר ופתרונות אפשריים
לתופעה של השכלת יתר השלכות רחבות ובעייתיות: ברמת שוק העבודה – בזבוז הון אנושי; ברמת הפרט – ההשקעה בהשכלה יורדת לטמיון.
חומרת הבעיה דורשת פתרון מערכתי, אשר ישתף את כלל הגורמים במשק: המדינה, המעסיקים וההסתדרות. להלן צעדי מדיניות אפשריים לטיפול בבעיה.
הכשרות מקצועיות המיועדות לעולים בעלי השכלה גבוהה בשני תחומים: הסבת עולים אקדמאים במקצועות שאינם נדרשים בשוק העבודה הישראלי למקצועות הדורשים הון אנושי גבוה אך לא דורשים הסמכה פרטנית; הקניית כישורים רכים הרלוונטיים להשתלבות בשוק העבודה, דוגמת כישורים שפתיים וכישורי תקשורת בין-אישית בחברה רב-תרבותית.
מנגנוני הסמכה:
ייסוד מנגנון לליווי עולים בתהליך ההסמכה למקצועות נדרשים.
מתן אפשרות להתחלת תהליך ההסמכה לפני ההכרה בתואר על ידי הגף להכרה בתוארי חו"ל.
הכרה לפחות בחלק מתקופת ההתמחות שנעשתה בארץ המוצא בתחומים הרלוונטיים.
אפשרות לבחינה בחלק מהתחומים בשפת האם של העולה.
תמיכה ישירה בקליטת עולים חדשים במקומות עבודה: מענקים למעסיקים לקליטת עולים בעלי תואר ראשון ומעלה בעבודה הרלוונטית להכשרתם.
הגדלת הביקוש לעובדים בעלי השכלה: הגדלת התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח בישראל עשויה להגדיל את הביקוש לעובדים משכילים, ובכללם עולים חדשים.
סיכום
העולים לארץ בעשורים האחרונים, המאופיינים באחוז ניכר של בעלי השכלה אקדמית, מתקשים להשתלב בשוק העבודה הישראלי בעבודות ההולמות את השכלתם.
התופעה של השכלת יתר בקרב עולים הולכת וגדלה. הסבר אפשרי לכך הוא שהעולים כיום מתמודדים עם שוק רווי משכילים בהיקף שלא אפיין את גלי העלייה הקודמים.
חומרת הבעיה דורשת פתרון מערכתי, אשר ישתף את כלל הגורמים במשק: המדינה, המעסיקים וההסתדרות. להסתדרות, כארגון העובדים הגדול במשק, יכול להיות תפקיד מפתח בהתנעת תהליך שיוביל לפתרון מתאים.
פתרונות אפשריים לבעיה הם הכשרות מקצועיות, מנגנוני הסמכה, תמיכה בקליטת עולים חדשים במקומות עבודה והגדלת הביקוש לעובדים בעלי השכלה.
השקעה בפתרונות אלו לא רק תשפר את מצב של העולים כיום ואת מצבו של המשק הישראלי בכלל, אלא גם תכין את ישראל לגלי העלייה הבאים בשנים הקרובות.
מבוא
"אינפלציה השכלתית": אי-התאמה בין השכלה לעיסוק
בישראל, שבה פריון העבודה נמוך במיוחד, "בזבוז" כישורים הוא מאפיין של עובדים רבים. במחקר שנעשה לאחרונה על ידי בנק ישראל נמצא, כי 17% מהעובדים ו-14% מהעובדות משתכרים שכר הנמוך משמעותית מהצפוי על סמך ההון האנושי שלהם (מזר ופליישון, 2023). חלק מתופעה זו מוסבר על ידי אי-התאמה בין השכלה לעיסוק, ובעיקר השכלת יתר: עובדים המועסקים בעבודה הדורשת השכלה נמוכה משמעותית מזו שרכשו.
בעיה זו אינה ייחודית לישראל. קצב התרחבות ההשכלה הגבוהה בעולם המערבי גבוה מקצב התרחבות המשרות הדורשות השכלה אקדמית. על כן, בעלי השכלה גבוהה מתחרים גם על משרות שלא דורשות השכלה כזו, תופעה המכונה "אינפלציה השכלתית" (Collins, 1979). במחקר משנת 2019, שהקיף 12 מדינות מפותחות ובכללן ישראל, נמצא, כי בכל המדינות שנבחנו שכרם של בעלי השכלה גבוהה נמוך כיום יותר מבעבר. עוד נמצא, שעובדים שהשכלתם אינה אקדמית נדחקים לשולי שוק העבודה או אף מודרים ממנו כליל (Bar-Haim, Chauvel and Hartung, 2019).
מחקרים שניסו להבין את הגורמים המשפיעים על אי-התאמה בין השכלה לעיסוק הראו כי השכלת יתר נפוצה יותר בעיסוקים שאינם טכנולוגיים (2013 ,Cuadras-Morató and Mateos-Planas), בקרב עובדים לא מאוגדים (Akgüç and Parasnis, 2023), בקרב קבוצות מוחלשות (Battu and Sloane, 2002) ובקרב מהגרים (Birgier and Cantalini, 2023). הקבוצה האחרונה ראויה לעיון מיוחד, מכיוון ששאלת אי-ההתאמה בין ההשכלה לעיסוק בקרבם מעידה על רמת השתלבותם בחברה הקולטת[1].
אי-התאמה בין השכלה לעיסוק בקרב מהגרים
במדינות רבות, מהגרים סובלים מרמות גבוהות של אי-התאמה בין השכלה לעיסוק, ובעיקר מהשכלת יתר. בהשוואה בין מדינות נמצא, כי הפער בהשכלת יתר בין מהגרים לילידי הארץ עומד על כ-9% ל"טובת" המהגרים (Birgier and Bar-Haim, 2023). מהגרים סובלים מהשכלת יתר זמן קצר לאחר ההגירה, אך תופעה זו נוטה לקטון ככל שהם שוהים יותר בארץ היעד[2] וצוברים הון אנושי ספציפי יותר, דוגמת השכלה גבוהה בארץ היעד, יכולת טובה יותר בשפת ארץ היעד וותק בשוק העבודה, הכולל הכשרה במקום העבודה (Chiswick, Lee and Miller, 2005; Chiswick and Miller, 2009). עם זאת, שיעור המהגרים הסובלים מהשכלת יתר משתנה באופן משמעותי בין מדינות היעד (Aleksynska and Tritah, 2013; Nieto, Matano and Ramos, 2015), וקשור לאיכות החינוך בארץ המוצא ולדמיון התרבותי והשפתי למדינה הקולטת. מהגרים המגיעים ממדינות בעלות מערכת השכלה שהיא דומה יותר לזו שבמדינה הקולטת ובעלות דמיון שפתי ותרבותי למדינה הקולטת, סובלים פחות מהשכלת יתר בהשוואה למהגרים ממדינות אחרות (Bar-Haim and Birgier, 2024). על כן, השכלת יתר מראה לנו עד כמה מצליחים מהגרים להיטמע בשוק העבודה של המדינה הקולטת. ככל שמהגרים מצליחים להיטמע טוב יותר בשוק העבודה המקומי, כך קטן הפער בינם ובין האוכלוסייה הוותיקה.
העלייה לישראל
איור 1 מציג את מספר העולים אשר הגיעו לישראל בכל שנה משנת 1984 עד שנת 2022. מספר העולים מבריה"מ לשעבר גדול משמעותית מכל קבוצה אחרת, אך עיקר העלייה מבריה"מ התרחשה בשלושה גלים עיקריים: 1989-1995, 2000-1998, 2022-2019 (השנה האחרונה שלגביה יש לנו נתונים). בין 1995 לתחילת שנות האלפיים התרחש גל עלייה גדול מארצות אירופה וארצות הברית, שבין השנים 1998-1995 אף עלה על גל העלייה מבריה"מ לשעבר. בין 2003 ל-2019 היה מספר העולים מבריה"מ ומאירופה ואמריקה דומה. מספר העולים מאתיופיה, לאחר מבצע שלמה בשנת 1991 שבו עלו כ-20,000 עולים, נשאר נמוך לאורך השנים, וכך גם מספר העולים ממדינות אסיה.
העלייה ההמונית מבריה"מ לשעבר, ובעיקר מאז 1989, שינתה את פני החברה הישראלית. בעשור הראשון שלאחר התפרקות בריה"מ הגיעו לישראל מעל למיליון עולים, שהגדילו את אוכלוסיית המדינה בכ-20% (Gorodzeisky and Semyonov, 2011). אחוזים ניכרים מבני עלייה זו היו בעלי תארים אקדמיים והכשרה מקצועית יוקרתית. עם זאת, ולמרות תמיכה אקטיבית של המדינה בקליטתם (באמצעות מענקים), רבים מהעולים בעלי ההשכלה לא הצליחו להשתלב בשוק העבודה במקצוע שאליו הוכשרו. חלקם אף נפלטו משוק העבודה לפני גיל פרישה (Raijman and Semyonov,1998). עם זאת, מתוצאות מחקרים עולה, שבעשורים שעברו מאז שיא גל העלייה בשנים 1994-1993, רבים מהעולים הצליחו להשתלב בשוק העבודה ואחוז המועסקים בקרבם עלה אף על אחוז המועסקים מקרב ילידי הארץ (קינג ווולדה-צדיק, 2006), אם כי לא בהכרח במשרות ההולמות את כישוריהם. דפוסי עיסוק דומים דווחו גם בקרב העולים מארצות המערב. בקרב העולים מאתיופיה התהליך היה אחר: מכיוון שהשכלתם הממוצעת ההתחלתית הייתה נמוכה, לא הייתה צפויה תופעה משמעותית של השכלת יתר.
מטרת המחקר
מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון עד כמה השתלבותם של עולים בשוק העבודה, ובפרט אלה שעלו לארץ משנת 2008 ואילך, באה לידי ביטוי במשרות ההולמות את השכלתם. על מנת לבחון זאת, ראשית נגדיר מהי השכלת יתר בהקשר הרלוונטי. לאחר מכן נבחן עד כמה סובלים העולים מהשכלת יתר. בהמשך נבחן מהם הגורמים המגדילים או מקטינים את הסיכוי להיות בעל השכלת יתר, נבחן באילו ענפים כלכליים צפויים העולים לסבול יותר מהשכלת יתר, ולאחר מכן נציג ניתוח המראה את השפעת השכלת היתר על פערי השכר בין עולים לילידי הארץ. לבסוף, נציע כמה צעדי מדיניות לפתרון הבעיה של השכלת יתר בקרב עולים.
א. השכלת יתר: מדד לאי-התאמה בין השכלה לעיסוק
השכלת יתר (או השכלת חסר) מוגדרת כאי-התאמה בין השכלת הפרט לעיסוקו. המדידה מתבצעת על סמך התפלגות שנות הלימוד בפועל או רמות ההשכלה של העובדים בכל עיסוק. כלומר, אנשים מוגדרים כבעלי השכלת יתר אם רמת ההשכלה שלהם גבוהה משמעותית (סטיית תקן אחת מעל הממוצע) מממוצע ההשכלה של אנשים המועסקים באותו מקצוע (Verdugo and Verdugo, 1989). בדרך זו אפשר להעריך ולהשוות קבוצות אוכלוסייה ומדינות (Capsada-Munsech, 2019).
בעבודה זו אנו משתמשים בנתונים מתוך סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021. חישוב אי-ההתאמה בוצע על בסיס סיווג העיסוקים האחיד של ה-ILO (ISCO08) ברמת פירוט של שתי ספרות. בכל עיסוק חישבנו את ההשכלה הממוצעת בשנות לימוד ואת סטיית התקן. כל פרט שהשכלתו הייתה גבוהה בסטיית תקן אחת מההשכלה הממוצעת בעיסוקו הוגדר כבעל השכלת יתר (וכל פרט שהשכלתו נמוכה בסטיית תקן מההשכלה הממוצעת בעיסוקו הוגדר כבעל השכלת חסר[3]).
ב. השכלת יתר בקרב העולים לארץ
גלי העלייה בשני העשורים האחרונים מתאפיינים בתמהיל שונה של ארצות מוצא בהשוואה לגל העלייה הגדול של תחילת שנות ה-90. אם בשנות ה-90 המוקדמות הגיעו לארץ בעיקר עולים ממדינות בריה"מ לשעבר, בעשורים האחרונים אחוז העולים המגיעים ממדינות אירופה ואמריקה כמעט שהשתווה לאחוז העולים ממדינות בריה"מ לשעבר (למעט לאחר תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה בשנת 2022). אך זהו לא ההבדל היחיד. איור 2 מציג את ההבדלים במאפיינים החברתיים-דמוגרפיים בין העולים משנת 2008 ואילך[4], כפי שנדגמו בשנת 2021, ובין העולים בשנים 1995-1990, כפי שנדגמו בשנת 2000[5], ואוכלוסיית ילידי ישראל בשתי התקופות.
בטבלה המוצגת באיור 2 אפשר לראות כי השכלתם של העולים לארץ משנת 2008 ואילך גבוהה מזו של ילידי ישראל (אם כי לא באופן מובהק), וכך גם אחוז בעלי התואר האקדמי מביניהם. עם זאת, בשנת 2000, על אף שהשכלה אקדמית הייתה נפוצה פי שניים יותר בקרב העולים מאשר בקרב ילידי ישראל, פער זה הצטמצם, ובשנת 2021 עמד על 1.4% בלבד. הבדל זה נובע מכך שאחוז בעלי ההשכלה האקדמית בקרב ילידי ישראל עלה בשיעור משמעותי החל מהמחצית השנייה של שנות ה-90.
במקביל, היתרון של ילידי הארץ במדד כלכלי-חברתי של העיסוק[6] היה גבוה יותר בשנת 2021 לעומת יתרונם בשנת 2000. גם ההרכב הדמוגרפי של העולים השתנה. בקרב העולים משנת 2008 ואילך אחוז הנשים גבוה יותר, רבים יותר מהם גרושים או גרושות או גרים בנפרד מבן/בת הזוג, ומספר הילדים הממוצע שלהם גבוה יותר (אם כי עדיין נמוך יותר ממספר הילדים בקרב ילידי ישראל). כלומר, בהיבטים רבים, גלי העלייה האחרונים נמצאים בעמדת נחיתות בהשוואה לילידי ישראל שאיתם הם מתחרים בשוק העבודה. נחיתות זו היא משמעותית יותר מהנחיתות שממנה סבלו העולים לארץ בשנים 1995-1990. כלומר, מצבם היחסי של העולים לארץ משנת 2008 ואילך בהשוואה לילידי הארץ גרוע יותר מהמצב שבו היו העולים בשנים 1995-1990.
איור 3 משווה את השכלת היתר של העולים משנת 2008 ואילך להשכלתם של ילידי ישראל ומבחין בין גברים לנשים.
מאיור 3 אפשר לראות שהשכלת יתר שכיחה יותר בקרב עולים בהשוואה לילידי הארץ: 14.1% ו-8.7%, בהתאמה. השוואה לפי מגדר מצביעה גם היא על הבדלים: שיעור השכלת יתר בקרב ילידות הארץ עומד על 5.8% ובקרב עולות חדשות – 13.3%. ההבדלים בין הגברים קטנים יותר: 9.5% מילידי ישראל ו-15.3% מהעולים.
למרות שהבדלים אלו הם משמעותיים, חשוב לזכור כי הם לא מספרים את כל הסיפור. בין השאר, הקבוצות הללו שונות זו מזו ברמות ההשכלה הממוצעות שלהן, ולכן הסיכוי ההתחלתי שלהן לסבול מהשכלת יתר שונה. אם, לדוגמה, השכלתם של בני קבוצה אחת היא נמוכה מראש, אזי הסיכוי של בני קבוצה זו לסבול מהשכלת יתר קטן בהרבה מהסיכוי של אלה הנמנים עם הקבוצה בעלת ההשכלה הגבוהה יותר. לכן, יש צורך בניתוח רב-משתני, אשר יביא בחשבון את רמת ההשכלה ומשתנים נוספים העלולים להשפיע על השכלת יתר.
ג. הגורמים המשפיעים על השכלת יתר
בחלק זה של העבודה אנו מציגים את תוצאות הניתוח הסטטיסטי שערכנו על מנת לחשב את ההסתברות להשכלת יתר בחיתוכים דמוגרפיים שונים. ההסתברויות מבטאות את מידת ההיתכנות של פרט לחוות השכלת יתר כאשר שאר המשתנים האחרים מפוקחים. דרך חישוב זו מאפשרת לנו להשוות בין אנשים בעלי מאפיינים זהים מבחינת כל המשתנים פרט למאפיינים המעניינים אותנו.
שנת העלייה לארץ וארץ רכישת ההשכלה
איור 4 מציג את ההסתברויות המנובאות (על בסיס מקדמי הרגרסיות המוצגות בנספח) להשכלת יתר לפי שנת עלייה ובהשוואה לילידי ישראל. מהאיור אפשר לראות כי כל העולים נמצאים בסיכון גבוה באופן מובהק[7] להשכלת יתר בהשוואה לילידי הארץ. ההסתברות להשכלת יתר עולה ככל שגל העלייה מתקדם יותר, כך שהעולים שהגיעו בגלים האחרונים נמצאים בסיכון גבוה יותר להשכלת יתר בהשוואה לעולים שהגיעו בגלי העלייה הקודמים. עם זאת, מכיוון שכל העולים נבדקו בשנת 2021, ייתכן שמדובר בתהליך של השתלבות. ככל שחלף זמן רב יותר מאז מועד ההגירה, העולים משתלבים טוב יותר בשוק העבודה ומצליחים לצמצם את השכלת היתר, ולכן אנו רואים הסתברות נמוכה יותר להשכלת יתר אצל העולים הוותיקים יותר.
בחינת העולים משנת 2008 ואילך נעשתה בשנת 2021. כלומר, העולים הראשונים בקבוצה זו נמצאים בארץ כבר 13 שנים בארץ. כדי להשוות לקבוצת עולים ותיקים יותר עלינו לבחור שנה שעבור העולים הוותיקים משקפת פרק זמן דומה מבחינת השהות שלהם בארץ. בשנת 2000, העולה הראשון של 1995-1990 היה בארץ כבר 10 שנים. פרק הזמן הקצר יותר נותן לנו טווח ביטחון לזיהוי השכלת יתר בקרב קבוצה זו, כך שהוותק בארץ יהיה גדול יותר בקרב קבוצת העולים המאוחרת יותר, קרי העולים משנת 2008 ואילך.
באיור 5 אנו מציגים השוואה בין ההסתברות להשכלת יתר בקרב העולים משנת 2008 ואילך בשנת 2021 להסתברות להשכלת יתר בקרב העולים בשנים 1995-1990 בשנת 2000. מאיור זה אנו רואים כי ההסתברות להשכלת יתר בקרב העולים בשנים 1995-1990 בשנת 2000 הייתה אכן גבוהה מההסתברות המקבילה בקרב ילידי ישראל באותה תקופה, אך נמוכה מההסתברות להשכלת יתר בקרב העולים משנת 2008 ואילך בשנת 2021. גם ההסתברות להשכלת יתר בקרב ילידי ישראל עלתה ב-2021, אך לא באותו שיעור, והפער בין עולים לילידי ישראל גדל בין שנת 2000 לשנת 2021. כלומר, גם בהשוואה המביאה בחשבון את הזמן שעבר מאז ההגירה, עולי העשורים האחרונים חשופים יותר להשכלת יתר בהשוואה לגלי עלייה קודמים.
השוואה דומה מוצגת באיור 6, המציג את ההסתברות המנובאת להשכלת יתר בקרב עולים שרכשו את השכלתם בארץ בהשוואה לעולים שרכשו את השכלתם בארץ מוצאם. שוב, אנו משווים את העולים משנת 2008 ואילך בשנת 2021 לעולים בשנים 1995-1990 בשנת 2000. אנו רואים כי בקרב שתי הקבוצות הסיכוי להשכלת יתר עולה באופן מובהק עבור עולים שרכשו את השכלתם בארץ המוצא. עם זאת, הפער בין העולים משנת 2008 ואילך לילידי ישראל הוא גדול משמעותית. כלומר, חלק ניכר מהסיכון להשכלת יתר של העולים לארץ בעשורים האחרונים נובע מרכישת השכלתם בארץ המוצא. כאמור, תופעה זו לא הייתה משמעותית באותה מידה בעבר. ייתכן שהעלייה הכללית בשיעורי ההשכלה האקדמית בישראל, שהביאה גם לצמצום ההבדלים בפערי ההשכלה האקדמית בין עולים לילידי ישראל בין 2000 ל-2021 (כפי שהראינו באיור 3), היא שגרמה להשכלת העולים שנרכשה בארץ המוצא להיות פחות אטרקטיבית עבור מעסיקים בישראל.
שנת העלייה לארץ ומגדר
איור 7 מציג את ההסתברות של העולים והעולות לארץ משנת 2008 ואילך להשכלת יתר, בהשוואה להסתברות המקבילה של ילידי הארץ וילידות הארץ, במצב שבו הגיל, התואר האקדמי וההשכלה בארץ המוצא זהים בין הקבוצות. אפשר לראות כי קיימים פערים מובהקים בין עולים לילידי הארץ, כך שעולים ועולות נמצאים בסיכון גבוה יותר להשכלת יתר מילידי הארץ ומילידות הארץ.
בבחינת ההבדלים המגדריים עולה תמונה מעניינת. בעוד שבקרב ילידי הארץ נשים נמצאות בסיכון נמוך יותר להשכלת יתר מאשר גברים, בקרב עולים אין פערים מגדריים בסיכון להשכלת יתר[8]. כלומר, ההסתברות של עולה אישה להשכלת יתר אינה שונה באופן מובהק מההסתברות של עולה גבר. המשמעות היא שהפער בהסתברות להשכלת יתר בקרב נשים, בין ילידות הארץ לעולות, גבוה מהפער בקרב גברים. יתכן שפער זה נובע מחשיבות הכישורים השפתיים בעבודות המזוהות כ"נשיות". עולות, אשר יכולת התקשורת שלהן בעברית טובה פחות מאשר מזו של ילידות הארץ, נפגעות יותר מעולים גברים, שחשיבות יכולת התקשורת שלהם בעיסוקם נמוכה יותר ( Birgier and Bar-Haim, 2023).
ענף כלכלי
בחלק זה של העבודה אנו בוחנים את אחוז הסובלים מהשכלת יתר בענפים כלכליים שונים, בחלוקה לעולים משנת 2008 ואילך, מי שעלו מאז 1990 ועד 2008 (להלן: שאר העולים) וילידי ישראל. כפי שאפשר לראות באיור 8, ענף משקי הבית (הכולל את עובדי משק הבית למיניהם, כגון עזרה בניקיון, בישול וטיפול בילדים) הוא הענף שבו אחוז העולים בעלי השכלת יתר גבוה במיוחד. כ-50% מהעולים המועסקים בו סובלים מהשכלת יתר לעומת כ-10% מילידי ישראל. פער גדול בין עולים לילידי ישראל קיים גם בענף שירותי האירוח והאוכל, שבו 19% מהעולים משנת 2008 ואילך סובלים מהשכלת יתר, 15% משאר העולים, ורק 7% מילידי ישראל. שני ענפים אלו מתאפיינים במשרות שדורשות הכשרה מעטה, אם בכלל, והאחוז הנמוך של ילידי הארץ בעלי השכלת יתר העובדים בהם מעיד על כך שהם אכן קולטים בעיקר עובדים חסרי הכשרה פורמלית. לעומת ילידי ישראל, נראה שעולים בעלי השכלה פורמלית מוצאים בענפים אלה פתרון תעסוקתי מחוסר ברירה.
סוג העיסוק
איור 9 מציג את אחוז בעלי השכלת היתר לפי עיסוק, בהשוואה בין עולים משנת 2008 ואילך, עולים ותיקים וילידי הארץ. כפי שאפשר לראות באיור, ל-56% מהעולים משנת 2008 ואילך, העובדים כמפעילי מתקנים ומכונות ומרכיבי מוצרים, יש השכלת יתר, לעומת פחות מ-11% מילידי ישראל. גם בעיסוקים נמוכי סטטוס ושכר אחרים, דוגמת מכירות ושירותים ותמיכה פקידותית, קיים פער משמעותי בין העולים משנת 2008 ואילך לילידי ישראל. מעניין לראות כי גם לאחוז משמעותי מהעולים משנת 2008 ואילך, המועסקים כטכנאים ובעלי משלחי יד נלווים, יש השכלת יתר (34.5%). לרוב, עיסוקים אלו דורשים הכשרה והסמכה, ואפשר לשער שהשכלת היתר של העולים העובדים בעיסוקים אלו היא רלוונטית לתחום. לדוגמה, מהנדסים העובדים כטכנאים בתחום ההנדסה שאותו למדו.
ד. השפעת השכלת יתר על השכר
בחלק זה של העבודה אנו בוחנים כיצד משפיעה השכלת יתר על פערי השכר בין עולים משנת 2011 ואילך[9] לילידי ישראל. ניתוח זה מתבצע בעזרת נתוני סקר הוצאות לשנת 2021 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על מנת לבחון שאלה זו, אנו בוחנים את הגורמים לפערי השכר בין ילידי הארץ לעולים. פערי שכר בין קבוצות יכולים לנבוע משני גורמים עיקריים: הבדלים במאפייני הקבוצות, כמו השכלה גבוהה יותר של בני קבוצה אחת, המייצרת פער בשכר בין המשכילים ללא-משכילים; ופערים בתגמול, כלומר, כאשר קבוצה אחת מקבלת תגמול גבוה יותר על השכלתה, כלומר פערים בתוך קבוצת המשכילים. באמצעות פירוק (דה-קומפוזיציה) בשיטת KHB (ראו נספח) אנו יכולים להצביע על ההבדלים המשמעותיים במאפייני העולים בהשוואה לילידי ישראל המשפיעים על פערי השכר, ובמקביל על ההבדלים בתגמולים שמקבלים עולים בהשוואה לילידי הארץ.
אנו פותחים ניתוח זה בהשוואה בין שכרם של עולים משנת 2011 ואילך לשכרם של ילידי הארץ. איור 10 מציג את תוצאות השוואה זו ומצביע על הבדל ניכר בין הקבוצות. בעוד שילידי ישראל השתכרו בממוצע כ-12,800 ש"ח לחודש, העולים משנת 2011 ואילך השתכרו רק 8,500 ש"ח. כלומר, בשנת 2021 היה שכרם של ילידי ישראל גבוה בכ-50% מזה של העולים.
על מנת להבין את הגורמים לפער שכר זה אנו מציגים באיור 11 את פירוק פערי השכר לגורמים. מכיוון ששכר ילידי ישראל גבוה משכר העולים, ערכים חיוביים מציגים תרומה לפערי השכר וערכים שליליים מציגים תרומה לצמצום פערי השכר.
הפער המוסבר, כלומר, הפער הנובע מהבדלים במאפיינים הדמוגרפיים בין עולים לילידי ישראל, מקורו בעיקר בהבדלים בענף הכלכלי, כלומר עולים נוטים לעבוד בענפים שבהם השכר נמוך. במקביל, פער השכר מצטמצם בעיקר מהבדלי גיל: אחוז בני 39-30 בקרב העולים משנה 2011 ואילך הוא גבוה מעט בהשוואה לילידי ישראל (ראו נספח). במבט על הפערים שאינם מוסברים – כל התוצאות אינן מובהקות, למעט השכלה אקדמית. כך, השכלה אקדמית מגדילה את הפער הלא מוסבר בכ-0.16 נקודות לוג שכר[10]. כלומר, העובדה שהשכר שעולים מקבלים על השכלתם נמוך יותר מזה שמקבלים ילידי ישראל – השכלת יתר – אחראית לכשליש מפערי השכר הממוצעים בין עולים לילידי ישראל[11].
עקב מגבלות הנתונים אנו מציגים פערי שכר בשני ענפים בלבד, שבהם יש מספר גדול מספיק של עולים ואחוז גבוה של בעלי השכלת יתר. מדובר בענף הבריאות, סיעוד ורווחה (Q) וענף משקי בית כמעסיקים (T). כפי שאפשר לראות באיור 12, השכר הממוצע לעולים (משנת 2011 ואילך) בענף הבריאות, הסיעוד והרווחה נמוך משמעותית מהשכר הממוצע בענף לילידי ישראל ומהווה 62% ממנו. לעומת זאת, בענף משקי הבית כמעסיקים, שכרם הממוצע של עולים גבוה כמעט פי שניים משכרם של ילידי ישראל. ייתכן שהעולים העובדים בענף זה מצליחים להביא לידי ביטוי את ההון האנושי הגבוה יותר שלהם, המתבטא גם בהשכלת יתר, ולהמיר אותו בשכר גבוה יותר, אם כי עדיין נמוך מהשכר הממוצע בשוק העבודה.
ה. פתרונות אפשריים להשכלת יתר
על מנת להתמודד עם התופעה של השכלת יתר בקרב העולים לארץ יש לנקוט בצעדי מדיניות ממוקדים, המיועדים להתמודד באופן ישיר עם בעיית העסקתם של עולים בעלי השכלה גבוהה בשוק העבודה, במיוחד עולים שרכשו את השכלתם בארץ מוצאם. צעדי מדיניות כאלה יכולים להתבצע בארבעה תחומים: קידום הכשרות מקצועיות, שיוכלו לגשר על הפערים בין ההשכלה שנרכשה בארץ המוצא להשכלה הנדרשת בישראל ועל פערי תרבות; טיוב מנגנוני הסמכה, שיאפשרו הכרה פשוטה יותר בהסמכות שנרכשו במדינת המוצא; תמיכה ישירה בקליטת עולים; והגדלת הביקוש הכללי לעובדים בעלי השכלה. נסקור כעת בקצרה מה נעשה עד כה בכל תחום ומה אפשר לשפר.
הכשרות מקצועיות: מאז 2021 פועלת בישראל מנהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי. המנהלת היא גוף משותף לארגוני מעסיקים, המדינה וההסתדרות (כרמל, 2024), והיא אחראית על קידום הכשרות מקצועיות לעובדים. המנהלת יכולה לקדם הכשרות מקצועיות המיועדות לעולים בעלי השכלה גבוהה בשני תחומים העשויים לצמצם השכלת יתר: הסבת עולים אקדמאים במקצועות שאינם נדרשים בשוק העבודה הישראלי למקצועות הדורשים הון אנושי גבוה; והקניית כישורים רכים הרלוונטיים להשתלבות בשוק העבודה. לדוגמה, מחקרים עכשוויים מצביעים על כישורי שפה פרפורמטיביים (דוגמת מבטא בולט ושגיאות לשוניות הנפוצות בקרב מהגרים) כרלוונטיים להשתלבות מהגרים בשוק העבודה (Bar-Haim and Birgier, 2024). הכשרות העוסקות בכישורים בתחום זה עשויות להיות רלוונטיות מאוד לצמצום הבעיה של השכלת יתר.
מנגנוני הסמכה: קיימים בישראל כ-40 עיסוקים הדורשים רישוי, רובם הגדול בנוסף לתואר אקדמי. תהליך הרישוי לעולים מורכב יותר מאשר לילידי ישראל, מכיוון שהוא דורש הכרה מוקדמת בתואר האקדמי שנרכש בארץ המוצא (משרד העלייה והקליטה, 2023), ולעיתים גם תקופת התמחות נוספת בארץ. אפשר לקדם מנגנון שיפשט את התהליך עבור העולים, על ידי ליווי העולים בתהליך, אפשרות התחלת התהליך לפני ההכרה בתואר על ידי הגף להכרה בתוארי חו"ל של משרד החינוך, הכרה לפחות בחלק מתקופת ההתמחות שנעשתה בארץ המוצא בתחומים הרלוונטיים ואפשרות לבחינה בחלק מהתחומים בשפת האם של העולה.
תמיכה ישירה בקליטת עולים במקומות עבודה: משרד העלייה והקליטה מעניק מענקים לקליטת מדענים עולים (בעלי תואר שני ומעלה העוסקים במחקר מדעי) למוסדות אקדמיים וארגונים העוסקים במחקר (משרד העלייה והקליטה, 2024). אפשר להרחיב את המנגנון כך שיכלול עולים בעלי תואר ראשון ומעלה ולארגונים שאינם עוסקים במחקר.
הגדלת הביקוש לעובדים בעלי השכלה: העולים לארץ בשנים 1995-1990 הצליחו להשתלב בצורה טובה יותר בשוק העבודה בהשוואה לעולים משנת 2008 ואילך, בין היתר בזכות תמיכת המדינה בצמיחת ענף ההיי-טק בישראל (Lach, 2002), שהביא שינוי טכנולוגי מוטה כישורים (Skill Biased Technological Change ) במשק הישראלי, המכונה גם "מהפכת ההיי-טק הישראלי". הגדלת התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח בישראל עשויה להגדיל את הביקוש לעובדים משכילים ובכללם לעולים, ובכך לצמצם את תופעת השכלת היתר בקרב הציבור העובד בכלל ובקרב עולים בפרט.
סיכום
רבים מהעולים לארץ בעשורים האחרונים הם בעלי השכלה אקדמית, אך הם מתקשים להשתלב בשוק העבודה הישראלי בעבודות ההולמות את שכרם, כך שהם סובלים מהשכלת יתר. למרות שתופעה זו אינה חדשה, והיא מאפיינת את כל גלי העלייה שהגיעו לישראל מאז שנות ה-90, העולים בעשורים האחרונים סובלים מכך יותר בהשוואה לעולים ותיקים. הסבר אפשרי לכך הוא תחרות גבוהה על משרות הדורשות השכלה גבוהה. העלייה בהשכלתם של ילידי הארץ, בנוסף לתחרות עם עולים ותיקים יותר, מקשה על העולים החדשים להשתלב במשרות ההולמות את השכלתם. כלומר, העולים כיום מתמודדים עם שוק רווי משכילים בהיקף שלא אפיין את גלי העלייה הקודמים.
לתופעה של השכלת יתר השלכות רחבות ובעייתיות: ברמת שוק העבודה – בזבוז הון אנושי; ברמת הפרט – ההשקעה בהשכלה יורדת לטמיון. בחינה של הענפים שבהם מועסקים עובדים הסובלים מהשכלת יתר חושפת עד כמה התמונה עגומה: רבים מהעולים הסובלים מהשכלת יתר עובדים בענפים המאופיינים בהיעדר צורך בהכשרה, דוגמת שירותי אירוח ואוכל ומשק בית. למעשה, כאשר בוחנים את פערי השכר בין עולים שהגיעו בשני העשורים האחרונים לילידי הארץ, השכלת יתר מסבירה כ-34% מפערים אלו.
משמעותם של ממצאים אלה היא כפולה. מחד גיסא, השכלת היתר פוגעת בעולים, כפי שאנו רואים מפערי השכר. מאידך גיסא, היא פוגעת במדינה, שאינה עושה שימוש ביתרונות שמקנה ההשכלה לעולים.
חומרת הבעיה דורשת פתרון מערכתי, אשר ישתף את כלל הגורמים במשק – המדינה, המעסיקים וההסתדרות – לצורך קידום מערכי הכשרה, הקלה על תהליכי ההסמכה ויצירת סביבה תומכת לקליטת משכילים, עולים וילידי ישראל כאחד, בעיסוקים ההולמים את השכלתם.
להסתדרות, כארגון העובדים הגדול במשק, יכול להיות תפקיד מפתח בהתנעת תהליך שיוביל לפתרון מתאים. השקעה בפתרונות אלה לא רק תשפר את מצבם של העולים כיום ואת מצבו של המשק הישראלי, אלא גם תכין את ישראל לגלי העלייה הבאים בשנים הקרובות.
נספחים:
לצפייה בנספחים הורידו את המחקר המלא:
[1] באופן פרדוקסלי, חברי קבוצות מיעוט מוחלשות פגיעים פחות להשכלת יתר, מכיוון שהחסמים המונעים מהם לרכוש השכלה מצמצמים את אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה בקרבם ומאפשרים למעטים שמצליחים לרכוש השכלה גבוהה להצליח בשוק העבודה. לכן, השכלת יתר היא תופעה המאפיינת קבוצות חזקות יחסית, דוגמת מהגרים ממדינות מפותחות, ומאפיינת פחות קבוצות מוחלשות מאוד.
[2] אם כי לא בכל מקום. לדוגמה, בשוודיה הפער בהשכלת יתר בין מהגרים לוותיקים נשאר יציב גם לאחר עשרות שנות ותק בעבודה (Tibajev, 2023).
[3] ניתוח זה הושמט מהמחקר הנוכחי מכיוון שאחוז העולים בעלי השכלת חסר הוא נמוך מאוד.
[4] בשל מגבלות נתונים, איננו יכולים להפריד בניתוח זה (ובניתוחים הבאים שבוצעו על בסיס סקרי כוח האדם של הלמ"ס), בין שנות ההגירה של העולים שהגיעו לאחר 2008.
[5] הבדיקה נעשתה על בסיס שנת 2000 על מנת לאמוד את העולים בטווח זמן של 10-5 שנים מזמן ההגעה לארץ, משך זמן המספיק להשתלבות בשוק העבודה, גם אם לא להיטמעות מלאה.
[6] סולם כלכלי-חברתי מבוסס על דירוג עיסוק הפרט על פי השכר וההשכלה המקובלים בעיסוק מתוך נתונים בינלאומיים (Ganzeboom, De Graaf and Treiman , 1992).
[7] הקצה העליון של רווח הסמך להסתברות להשכלת יתר בקרב ילידי ישראל נמוך יותר מהקצה התחתון בקרב כל קבוצות העולים.
[8] הפערים אינם מובהקים, כלומר אי אפשר לשלול שבכל זאת קיים פער.
[9] נתוני השכר הזמינים למחקר זה הם מתוך סקר ההוצאות של הלמ"ס, שבו קודדו שנות העלייה באופן שונה מסקר כוח האדם. הקבוצה הקרובה ביותר לקבוצת העולים המופיעה בסקר כוח האדם (2008+) היא קבוצת העולים משנת 2011 ואילך.
[10] על מנת למנוע השפעה של תצפיות קיצוניות הנפוצות באמידת שכר, מקובל בחישובים מסוג זה להשתמש בלוגריתם הטבעי של השכר במקום בשכר עצמו.
[11] חלק הפער הלא מוסבר בהשכלה, בנקודות לוג, הוא 0.16. פער השכר הכללי עומד על 0.47 נקודות לוג. החלק של הראשון מתוך הפער הכללי הוא כשליש, או 0.16/0.47=0.34.
Comentários