top of page

השפעת ארגוני עובדים על אי-השוויון, השכר והתעסוקה

מתן קולרמן








נייר זה סוקר ומנתח את השפעתם של ארגוני עובדים על השכר, אי-השוויון וגמישות שוק העבודה, בישראל ובמדינות אחרות. על פי ניתוח הנתונים נראה, שלארגוני העובדים השפעה משמעותית, שמגדילה את השכר ומצמצת את אי-השוויון, במדינות שונות ובזמנים שונים. בישראל אנו מוצאים השפעה גבוהה במיוחד על השכר, שמתבטאת בפרמיית חברות בארגון עובדים של כ-13%, השנייה בגובהה מבין 26 המדינות המפותחות שנבדקו. בנוסף, נראה שבעת משבר, ארגוני העובדים הם גורם שמאפשר למשק הישראלי להיות גמיש ולחזור במהירות לתעסוקה מלאה.



תוכן העניינים


תמצית

הקדמה

מבוא

· תפיסות תיאורטיות בנוגע להשפעות ארגוני עובדים

· ארגוני עובדים בישראל

א. השפעת ארגוני העובדים על השכר

· מחקר קודם על השפעת ארגוני עובדים על השכר בישראל

· עריכת ניתוח אמפירי

ב. השפעת ארגוני העובדים על אי-השוויון

· הקשר בין ארגוני עובדים לאי-שוויון לאורך השנים

· זיהוי קשר סיבתי בין איגודי עובדים לאי-שוויון

· השפעת איגודי העובדים על פער השכר המגדרי

ג. השפעת ארגוני העובדים בישראל על גמישות שוק העבוד

סיכום



רשימת האיורים

עמ'

איור 1: מספר החברים ומספר המכוסים בהסכמים קיבוציים

בארגוני העובדים העיקריים בישראל

איור 2: פרמיית השכר המוערכת במדינות שונות, ממוצע של השנים

2018-2002

איור 3: מתאם בין שיעור העובדים המאוגדים לאי-השוויון בהכנסות,

מדינות שונות, 2017

איור 4: מתאם בין שיעור העובדים המאוגדים לחלוקה מחדש של

ההכנסות, מדינות שונות, 2017

איור 5: התפתחות לאורך זמן של שיעורי אי-השוויון והחברים

באיגודי עובדים במדינות שונות, 2019-1980

איור 6: פערי שכר מגדריים בין מורות למורים, לפני ואחרי הגבלת

ההסכמים הקיבוציים, ויסקונסין, ארה"ב

איור 7: אבטלה והסכמים קיבוציים ריכוזיים, ישראל, 2021-1980




תמצית

תפיסות תיאורטיות בנוגע להשפעותיהם של ארגוני עובדים

· לצד התפיסה הנאו-קלאסית, שרואה את ארגוני העובדים בעיקר כמונופול בשוק העבודה, קיימות תפיסות שרואות אותם ככלי לקול (Voice) של העובדים מול המעסיק, כמתקני כשלי שוק בשוק עבודה מונופסוני וככוח פוליטי, המאזן את כוחו העודף של ההון בפוליטיקה.


היקף ארגוני העובדים בישראל

· מספר העובדים החברים בארגוני עובדים הוא כ-870,000, מספר העובדים המכוסים בהסכמים קיבוציים הוא כ-1,200,000 (כ-21% ו-30% מכוח העבודה, בהתאמה).


השפעת ארגוני העובדים על השכר

· פרמיית השכר לחברות בארגון עובדים היא השכר שמשק בית ממוצע צפוי לקבל כתוצאה מחברותו של אחד מבני משק הבית העובדים בארגון עובדים. בכל המדינות שנסקרו, הפרמיה שנמצאה היא של 5%-14%.

· האמידה שנערכה בישראל מצביעה על פרמיה גבוהה במיוחד, כ-13%, שנייה רק לאירלנד מתוך המדינות שנסקרו.


השפעת ארגוני העובדים על אי-השוויון

· קיים מתאם גבוה מאוד בין עוצמתם של ארגוני העובדים לאי-שוויון נמוך בהכנסות ולחלוקה מחדש משמעותית של ההכנסות על ידי מוסדות המדינה.

· במדינות רבות, במשך תקופות זמן ארוכות, מדדים של רמת אי-השוויון בהכנסה ושיעור העובדים המאוגדים (והמכוסים בהסכמים קיבוציים) נראים כתמונות ראי זה של זה. כלומר, שיעור גבוה של עובדים מאוגדים (ומכוסים) מתואם עם רמת אי-שוויון נמוכה.

· בספרות המחקרית נמצאו קשרים סיבתיים חזקים בין ארגוני העובדים לצמצום פער השכר המגדרי ולצמצום מדדי אי-שוויון בהכנסות, דוגמת מדד ג'יני.


השפעת ארגוני העובדים על גמישות שוק העבודה

· המשק הישראלי מתאפיין בגמישות גבוהה; היציאה ממשברים כלכליים והחזרה לשיעורי אבטלה נמוכים היא מהירה במיוחד. סביר להניח, שחלק מהסיבות לגמישות גבוהה זו היא נכונותם של ארגוני העובדים לגלות אחריות בתקופות משבר.



הקדמה

כבר לפני 150 שנה קיבלו ארגוני העובדים הכרה חוקית והפכו שחקן כלכלי-חברתי משמעותי במדינות מערביות רבות (Booth, 1995). לאורך השנים ניסו חוקרים רבים לאמוד ולהעריך את השפעותיהם על משתנים כלכליים שונים, ונייר זה מבקש לתרום למאמץ מחקרי זה, תוך התמקדות בהשפעות ארגוני העובדים בישראל. בסקירה מקצועית זו נציג את השפעותיהם של ארגוני העובדים על שלושה מדדים כלכליים עיקריים: שכר, אי-שוויון ורמת תעסוקה. לגבי כל אחד ממדדים אלה נראה שהשפעותיהם של ארגוני העובדים בישראל עולות בקנה אחד עם ההשפעות המקובלות בספרות, ובפרט:

1) פרמיית השכר לחברות בארגון עובדים[1] גבוהה במיוחד בישראל, ועומדת על כ-13% למשק בית שאחד מראשיו חבר בארגון עובדים;

2) במדינות שונות, ובישראל בכלל זה, קיים מתאם חזק בין מדדי אי-שוויון למדדי עוצמת ארגוני העובדים;

3) שוק העבודה בישראל הוא גמיש במיוחד ומתאושש במהירות ממשברי אבטלה. דבר זה נובע, ככל הנראה, מנטייתה של ההסתדרות הכללית לגלות אחריות ומתינות בשעת משבר.

[1] פרמיית השכר לחברות בארגון עובדים היא תוספת השכר שמשק בית ממוצע צפוי לקבל כתוצאה מחברותו של אחד מבני משק הבית העובדים בארגון עובדים.


מבוא

תפיסות תיאורטיות בנוגע להשפעות ארגוני עובדים

התפיסה הנאו-קלאסית – ארגון העובדים כמונופול

תפיסה תיאורטית מוקדמת, שמבוססת על התיאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית (Friedman and Friedman, 1990), ראתה את ארגוני העובדים כמונופול, כאשר כוחו המונופולי של הארגון נובע מיכולתו להפסיק את העבודה באמצעות שביתות ועיצומים. על פי תפיסה זו, ארגון העובדים משתמש בכוחו על מנת להוביל להעלאות שכר של עובדים החברים בו. העלאת השכר מצמצמת את מספר מקומות העבודה במקום העבודה או בסקטור המאוגד, ומחייבת העלאת מחירים. לפי תפיסה, זו ארגוני העובדים צפויים לפגוע בתעסוקה ובכלל ציבור הצרכנים. בנוסף, ארגוני העובדים צפויים לייצר אי-שוויון משמעותי בין עובדים מאוגדים לעובדים שאינם מאוגדים, וזאת על ידי העלאת שכרם של הראשונים ופגיעה באחרונים על ידי ייקור מוצרים ושירותים.


ארגון העובדים ככלי לביטוי מול המעסיק

תפיסות תיאורטיות מאוחרות יותר מערערות על הנחות היסוד של התפיסה הנאו-קלאסית, ומציגות השפעות אחרות של ארגוני העובדים. תפיסה שמזוהה עם הכלכלנים ריצ'רד פרימן וג'יימס מיידוף (Freeman and Medoff, 1984), שמה את הדגש על היות הארגון קול – Voice– של העובדים (Hirschman, 1970), שיכול לצמצם חיכוכים מול המעסיק, וכן להביא לידי ביטוי את הידע הייחודי של העובדים בתהליך הייצור ובכך ליעל ולשפר את הייצור. בנוסף, פרימן ומיידוף מצביעים על כך שהפיכת המשא ומתן לקולקטיבי, דרך ארגון העובדים, מובילה להסכמים קיבוציים אחידים, שמצמצמים את אי-השוויון בין העובדים המאוגדים, במקום העבודה או בסקטור.


ארגון העובדים כמתקן כשל שוק

תפיסה נוספת של ארגון העובדים שמערערת על הנחות היסוד של התפיסה הנאו-קלאסית, היא תפיסתו כשחקן בשוק עבודה מנצל (שוק מונופסוני[1]) (Manning, 2003). התפיסה הנאו-קלאסית רואה את שוק העבודה כשוק שבו שוררת תחרות רבה בין מעסיקים על העסקת עובדים. התחרות מובילה את המעסיקים להציע שכר גבוה, ששקול לתרומתם הצפויה של העובדים לרווחיות העסק (התפוקה השולית שלהם).

על פי התפיסה המונופסונית של שוק העבודה (ובניגוד למקובל במודל הנאו-קלאסי), חלקים נרחבים בשוק העבודה אינם תחרותיים כלל, ומתאפיינים במיעוט מעסיקים ובאפשרויות בחירה מוגבלות לעובדים. מצב זה מאפשר למעסיקים לשלם לעובדים שכר שהוא נמוך מתרומתם לרווחיות העסק. במצב כזה, של שוק עבודה מונופסוני, ארגוני העובדים יכולים להגביל את יכולתם של המעסיקים לשלם שכר נמוך, ובכך לתקן את כשל השוק שנוצר כתוצאה מכוחם העודף של המעסיקים. על פי תפיסה זו, ארגוני העובדים יכולים, במקרים מסוימים, להביא לעליית השכר לצד הגדלת התעסוקה.


ארגון העובדים ככוח פוליטי

תפיסה אחרונה שנזכיר כאן היא תפיסתם של הכלכלנים אג'מולו ורובינסון (Acemoglu andRobinson, 2013), הבוחנת את ארגוני העובדים מנקודת מבט רחבה יותר. בניגוד לתפיסות האחרות, שמגבילות את המחקר על ארגוני העובדים לשוק העבודה, אג'מולו ורובינסון מציעים לבחון את השפעותיהם של ארגוני העובדים גם על השדה הפוליטי. בחינה כזו היא חשובה, מכיוון שבשדה הפוליטי קיים כוח עודף לבעלי הון, שיכולים להמיר את הונם הרב להשפעה פוליטית. ארגוני עובדים שמבוססים על שכבות אוכלוסייה רחבות יכולים לאזן השפעה עודפת זו על ידי לובי ומעורבות פוליטית בתוך המפלגות לשם קידום צעדים שמיטיבים עם ציבור העובדים הרחב על חשבון השכבה הצרה של בעלי ההון.

[1] מונופסון הוא מושג כלכלי, שנהגה לראשונה על ידי הכלכלנית ג'ואן רובינסון, ומתאר שוק שבו יש קונה יחיד וריבוי מוכרים. פעמים רבות משמש המושג לתיאור שוקי עבודה מסוימים, שבהם יש מיעוט מעסיקים ומספר גדול מאוד של עובדים. במצב כזה, המעסיקים יכולים להציע שכר נמוך במיוחד, וחלק מהעובדים ייאותו לקבלו עקב מיעוט אפשרויות.