הנורמלי החדש? זינוק בשעות העבודה על חשבון הזמן הפנוי

תמונת מצב העובדים והעובדות בישראל


עידו לן ויוני בן בשט ספטמבר 2022






עיקרי הממצאים:

  1. שיעור הישראלים שעובדים באופן קבוע על חשבון הזמן הפנוי שלהם, על מנת לעמוד בדרישות העבודה, זינק ב-80%. 43% מהישראלים מדווחים שהם עובדים לפחות פעם בשבוע על חשבון הזמן הפנוי לעומת 24% שדיווחו כך ב 2016.

  2. 19.8% מהישראלים דיווחו כי הם עובדים כמעט בכל יום על חשבון שעות הפנאי שלהם – לעומת 8.8% בלבד שדיווחו כך ב-2016.

  3. ייתכן כי תופעות ברשתות החברתיות כמו "ההתפטרות השקטה" לא משקפות שינוי בהעדפות אלא תגובת נגד לנורמה של עבודה מסביב לשעון, שפוגעת באיזון בית-עבודה באופן משמעותי.

  4. מי קבוצות האוכלוסייה שהובילו את הזינוק? בעלי הכנסה נמוכה, בני 65+, שכירים וחרדים. כלומר, עד לפני כמה שנים עבודה בשעות הפנאי הייתה תופעה בעיקר בקרב מנהלים ועצמאיים – היום היא התפשטה והפכה נפוצה הרבה יותר.

  5. העלייה בעבודה שעות הפנאי מאפיינת מקומות עבודה שבהם לעובדים קשה לצאת באמצע היום לסידורים. כלומר, לא רק שאין לעובדים גמישות לטפל בעניינים פרטיים שונים במהלך יום העבודה, הם גם אלו שעובדים יותר על שעות הפנאי.


הנתונים מבוססים על סקר מיוחד של פורום ארלוזורוב שנערך בחודש יוני 2022 באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה בהנהלת ד"ר רינה דגני. הסקר מהווה מדגם מייצג של המשתתפים בכוח העבודה הישראלי מעל גיל 18 והוא כולל 3,000 משיבים: 507 משיבים מהמגזר הערבי, 340 משיבים מהמגזר החרדי ו-2,231 משיבים מהמגזר הכללי. המגזר היהודי וחלקים מהמגזר החרדי והערבי נדגמו אינטרנטית, ורוב המגזר החרדי והערבי נדגמו טלפונית. הסקר נבנה כך שיהיה בר השוואה לסקרים מקיפים אחרים, כשבניתוח הנוכחי אנו משווים את תוצאותיו לנתוני הסקר החברתי של הלמ״ס משנת 2016.



1. בעקבות הקורונה? יותר ויותר ישראלים נאלצים לעבוד על חשבון הזמן הפנוי שלהם


סקר מיוחד של פורום ארלוזורוב מוצא שהישראלים עובדים הרבה יותר על חשבון הזמן הפנוי שלהם מאשר בעבר. 43% מהישראלים מדווחים שהם עובדים באופן קבוע (לפחות פעם בשבוע) על חשבון הזמן הפנוי שלהם על מנת לעמוד בדרישות העבודה. לעומת זאת, בשנת 2016[1] רק 24% דיווחו שהם עובדים באופן קבוע על חשבון הזמן הפנוי - עלייה משמעותית מאד של 80% (19 נקודות אחוז).


מה גרם לכך? ייתכן כי הזינוק החד בעבודה על חשבון הזמן הפנוי מגיע בעקבות משבר הקורונה, שאילץ רבים להתרגל לעבודה מהבית. ניתן לשער, שהעבודה מהבית טשטשה את הגבולות בין החיים הפרטיים לחיים המקצועיים והרגילה עובדים ומנהלים לכך שהם צריכים להיות זמינים גם מחוץ לשעות העבודה.


חשוב לציין, כי איזון בית-עבודה של העובדים הישראלים היה במצב בעייתי עוד בטרם פרצה הקורונה. נכון לשנת 2019, העובדים הישראלים עבדו בממוצע 13% שעות יותר מממוצע ה-OECD[2]; כ-40% מהם דיווחו שהם עובדים בזמן ימי מחלה לעיתים קרובות; ו-28% מהם דיווחו שהם עובדים בזמן חופשות לעיתים קרובות (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019).


ממצאים אלו עשויים להסביר את התהודה הרבה ש״ההתפטרות השקטה״ זכתה לה ברשתות החברתיות. ייתכן כי לא מדובר בשינוי סדרי עדיפויות של העובדים, כי אם דווקא בתגובת נגד להחמרה בתנאי ההעסקה של רבים מהם.



2. מי העובדים האלו? עבודה בשעות הפנאי כבר אינה תופעה בלעדית למעמד הבינוני-גבוה


באופן מפתיע, על אף שבשנת 2016 דיווחו על עבודה באופן קבוע על חשבון הזמן הפנוי בעיקר עובדים שמרוויחים שכר הגבוה מהשכר החציוני, בסקר הנוכחי שנערך ב-2022 התופעה התפשטה גם לעשירוני ההכנסה הנמוכים יותר. שיעור המדווחים על עבודה על חשבון הזמן הפנוי באופן קבוע עלה ב-17 נקודות אחוז בעשירון התחתון וב-24 נקודות אחוז בעשירונים 5-2 (עלייה של 125% ושל 148% בהתאמה), וזאת בהשוואה לעלייה מתונה יותר של 18 ו-7 נקודות אחוז בעשירונים 9-5 ובעשירון העליון (עליות של 63% ו-15% בהתאמה).


3. מיהם העובדים האלה? העובדים המבוגרים כבר לא מצליחים לשמור על איזון


כל קבוצות הגיל חוו עלייה משמעותית בשיעור המדווחים על עבודה על חשבון הזמן הפנוי, אך העלייה הגדולה ביותר היא בקבוצת העובדים המבוגרים (65+). ייתכן, שהיותם בקבוצת סיכון הביאה אותם להישאר יותר זמן בבית, ומכאן לנטייה גדולה יותר לעבוד על חשבון הזמן הפנוי[3]. בעוד שבשנת 2016 רק כ-16% מהעובדים המבוגרים דיווחו כי הם עובדים על חשבון הזמן הפנוי שלהם, בשנת 2022 כבר 49% דיווחו על כך.


חשוב לציין, כי העלייה במדווחים על עבודה בזמן הפנוי בולטת גם בקבוצת הגיל הצעיר (20-34), וזאת בניגוד לדיווחים על כך שהצעירים אינם מוכנים לעבוד קשה. בקבוצות הגיל הצעירות[4] 30% ו-41% דיווחו כי הם עובדים באופן קבוע על חשבון הזמן הפנוי (גילאי 24-20 ו-34-25, בהתאמה).



4. מיהם העובדים האלה? השכירים מאמצים הרגלי עבודה של עצמאים


מהסקר עולה תמונה ולפיה עובדים שכירים אימצו דפוסי פעולה והתנהלות של עובדים עצמאים. על אף שבכל הקבוצות חלה עלייה בעבודה על חשבון הזמן הפנוי, ניכר כי השכירים צמצמו את הפערים והפכו לדומים יותר לעצמאים מבחינת הרגלי העבודה.


בעוד שב-2016 רק 18% מהשכירים (בקרב מי שאינם מנהלים) עבדו באופן קבוע על חשבון הזמן הפנוי, בהשוואה ל-29% מהעצמאים, בשנת 2022 35% מהשכירים ו-40% מהעצמאים דיווחו על עבודה על חשבון הזמן הפנוי באופן קבוע. כלומר, הפער בהרגלי העבודה בין שכירים לעצמאים הצטמצם בצורה משמעותית, וכיום גם שכירים רבים עובדים באופן קבוע על חשבון הזמן הפנוי.


כמו כן, כפי שניתן לראות באיור 4, רוב המנהלים[5], הן מקרב השכירים והן מקרב העצמאים, עובדים באופן קבוע על חשבון הזמן הפנוי. חשוב לציין, כי על פי נתוני הסקר החברתי לשנת 2021, אחוז גבוה (22%) מהעובדים הינם בדרג ניהולי, כלומר, לא מדובר בקבוצת עובדים קטנה.

5. מיהם העובדים האלה? חרדים עובדים יותר על חשבון הזמן הפנוי מיהודים לא-חרדים

בעוד שבשנת 2016 יהודים לא-חרדים עבדו על חשבון הזמן הפנוי שלהם בתדירות גבוהה במעט מזו של חרדים, נכון לשנת 2022 המגמה התהפכה ואחוז גבוה יותר של חרדים עובדים על חשבון הזמן הפנוי שלהם מאשר יהודים שאינם חרדים. חשוב לציין, כי הגידול החריג בקרב חרדים נמצא מובהק מבחינה סטטיסטית גם כאשר שולטים על מאפיינים דמוגרפים נצפים אחרים[6]. כמו כן, במגזר הערבי אחוז קטן יותר של משיבים דיווח על עבודה באופן קבוע על חשבון הזמן הפנוי, אך גם שם נצפתה עלייה בשיעור דומה לזו שהיתה במגזר היהודי הלא-חרדי.

6. מיהם העובדים האלה? גברים ונשים עובדים באותה מידה על חשבון הזמן הפנוי


בהשוואה בין גברים לנשים לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות, וזאת גם כאשר בחנו רק את הגברים והנשים שהם הורים. אנו מעריכים שהיעדר ההבדלים נובע ממגבלת הנתונים. ראשית, על בסיס ההנחה הידועה שנשים משקיעות במטלות הבית יותר שעות מגברים, ייתכן שנשאר להן פחות זמן פנוי מאשר לגברים, אך לא ניתן לבדוק את זה באמצעות הנתונים שלנו. הסבר אפשרי נוסף לדמיון שנמצא בין גברים לנשים יכול לנבוע מכך שהשאלה שנשאלה בסקר מכמתת את תדירות העבודה על חשבון הזמן הפנוי ולא משך עבודה זו. כלומר, ייתכן שגברים ונשים עובדים על חשבון הזמן הפנוי בתדירות דומה, אך נשים עובדות יותר שעות.


7. גמישות לעובד תמורת גמישות למעסיק? דווקא עובדים עם רמת גמישות נמוכה מדווחים על שיעורים יותר גבוהים של עבודה על חשבון הזמן הפנוי


איור 7 מציג את התפלגות המשיבים לפי תשובתם לשאלה: "עד כמה זה קשה לך לצאת לשעה או שעתיים באמצע יום עבודה בכדי לטפל בענייניםה אישיים או משפחתיים?". על אף ששיעור העובדים שדיווחו כי קשה או קשה להם מאוד לצאת לסידורים ירדה בין שנת 2016 ל-2022 (מ-50% ל-41%), דווקא העובדים במקומות עבודה בהם עדיין קשה לצאת לסידורים במהלך יום העבודה, דיווחו יותר על עבודה על חשבון הזמן הפנוי שלהם. במילים אחרות, עיקר העלייה בעבודה על חשבון הזמן הפנוי לא התרחשה בגלל שליטה גבוהה יותר של העובדים בניהול הזמן שלהם במהלך שעות העבודה, אלא למרות חוסר שליטה זה.



[1] הסקר החברתי של הלמ"ס, 2016. [2] מקור הנתונים: OECD STAT [3] ייתכן שחלק מהעלייה המדווחת בקבוצת הגיל המבוגרת נובעת מדגימת חסר של עובדים מבוגרים ללא אוריינות דיגטלית עקב שיטת המדגם האינטרנטית. [4] הסקר החברתי נערך בכלל האוכלוסייה בקרב בני ה-20+. לעומת זאת, הסקר שלנו נערך בקרב האוכלוסייה שבכוח העבודה – קרי גילאי 18+. על מנת להשוות בין הסקרים, התוצאות המדווחות מתוך הסקר שלנו מתייחסות גם הן לקבוצת הגיל 20+.

[5] מנהלים הם אלו שדיווחו כי בסמכותם לפטר ולגייס עובדים.

[6] רמת הכנסה, מגדר, משרה מלאה/חלקית, סוג העסקה, אזור גיאוגרפי וחברות בארגוני עובדים.