דו״ח פורום ארלוזורוב בנושא זכות השביתה

ארגוני העובדים בישראל מעדיפים ליישב סכסוכי עבודה בדיאלוג על פני שביתות

בעשור האחרון שביתה שימשה כלי לקידום תהליכי מו״מ והשגת מטרות חברתיות רחבות

המסמך קובע: על אף העובדה ששביתות הן כלי יעיל לקיצור סכסוכי עבודה וגורם מרכזי להישגים חברתיים משמעותיים בעשור האחרון, השימוש בהם הולך ויורד.

בדו״ח מקצועי של פורום ארלוזורוב בנושא זכות השביתה נמצא, כי בעשורים האחרונים נרשמה מגמה של ירידה במספר ימי השביתה ואובדן ימי העבודה במשק, וכי בדומה למדינות מערביות רבות, ארגוני העובדים בישראל המעיטו בשביתות וזאת על אף תרומתן הרבה – לצמצום פערים ואף ליישוב סכסוכי העבודה עצמם.

חוקרי פורום ארלוזורוב בדקו את חשיבות זכות השביתה להבטחה והגנה על זכויותיהם של העובדים. המסמך, שנכתב על ידי החוקרים מיכל שטיין וד"ר אסף בונדי, מצא כי בעשור האחרון השימוש המשמעותי ביותר בזכות השביתה נעשה במאבק להגנה על זכויות של עובדים מוחלשים. בין היתר, זכות השביתה תרמה להעלאת שכר המינימום, לקליטת עובדי קבלן בהעסקה ישירה, לשיפור הבטיחות בענף הבנייה ולשיפור תנאי השכר והעבודה של העובדות הסוציאליות. עוד מגלה המסמך, כי לצד מאבקים לשיפור תנאי עבודה, נדרשו שביתות על מנת להבטיח את עצם קיומה של זכות ההתארגנות.

על פי המחקר, נראית בבירור מגמה מתמשכת של צמצום מספר העובדים השובתים בישראל ושל מספר ימי העבודה שאבדו כתוצאה משביתה. בעוד שבשנת 2003 אבדו למשק כ-1,357 (לכל 1,000 שכירים) ימי עבודה עקב שביתה, בשנת 2011 אבדו למשק 209 ימי עבודה עקב שביתה, בשנת 2018 המספר הזה כבר צנח ל-44 ימים, וב-2019 הגיע ל-32.

על אף מגמת הירידה המתמשכת במספר ימי השביתה, ניתן לראות עלייה מתונה במספר ימי השביתה שהיו בשנת 2020 וזאת לאור מאבקן של העובדות הסוציאליות (למען הבטחת ביטחונן ועדכון מבנה השכר שלהן) וכן לאור מאבק הסגל האקדמי במכללות הציבוריות למען הסדרה ראשונית של תנאי עבודתם. נתונים רשמיים לשנת 2021 עדיין לא פורסמו, אך ניתן להעריך שגם בשנה זו לא נראה עלייה דרמטית בכמות ימי העבודה שאבדו למשק עקב שביתות. זאת על אף קיומן של מספר שביתות בשנה החולפת בסקטורים שונים, בין היתר בענף התקשורת, מערכת הבריאות ועוד. במערכת הבריאות, שמתמודדת בשנתיים האחרונות עם משבר הקורונה, התקיימה שביתה של צוותי האחים והאחיות על רקע האלימות כלפיהם. בנוסף, שבתו בשנת 2021 גם כ-13 אלף עובדי משק ומנהלה בבתי החולים, על רקע עומסי העבודה החריגים והסירוב של משרד האוצר להוסיף תקנים לעובדים שיקלו על העומס.

לדברי החוקרים בפורום ארלוזורוב, "בישראל, באופן ברור ועקבי, ארגוני העובדים אינם ששים לשבות ומעדיפים ליישב סכסוכי עבודה בדיאלוג עם המעסיקים ועם המדינה, כאשר האפשרות הזו ניתנת. העובדים, כמו המעסיקים, מבינים שההשלכות של השבתה פוגעות לא רק במעסיקים אלא גם בהם עצמם. עובדה זו גורמת לארגוני העובדים לשבות במשורה, כמעט אך ורק במצבי "אין ברירה", אך גם הופכת את השביתה לאחד המנגנונים היעילים ליישוב סכסוכי עבודה".

הדו״ח מראה, כי זכות השביתה משמשת כלי מרכזי וראשון בחשיבותו להבעת סולידריות, זאת כאשר ארגוני עובדים מבקשים לקדם זכויות של עובדים מוחלשים. אולם, מגבלות חוקיות החלות היום בישראל על זכות השביתה, מהוות לא אחת חסם בפני סולידריות בין עובדים ובפני קידום מטרות חברתיות רחבות. בעוד שארגוני העובדים בשבדיה או בדנמרק יכולים לעשות שימוש כמעט בלתי-מוגבל בזכות השביתה, ארגוני העובדים בישראל מוגבלים מאוד. הגבלה זו של הבעת סולידריות היא זו שמזינה במידה רבה את הביקורת על אופייה של זכות השביתה בישראל ככזו השמורה לעובדים חזקים בלבד.

מגבלות אלה מצטרפות לנטייה הולכת וגוברת של בתי הדין לעבודה להגביל את השימוש בזכות השביתה בישראל. בכך מקפיא בית הדין לעבודה את סכסוכי העבודה, מאריך אותם ואינו מאפשר לצדדים להגיע לפתרון. לצד הצמצום ביכולתם של ארגוני עובדים לקדם מטרות חברתיות רחבות, נטייתו הגוברת של בית המשפט לצמצם את השימוש בזכות השביתה ולהגביל אותה מציבה מכשולים בפני הסדרה מוסכמת של יחסי העבודה.

מנכ"ל פורום ארלוזורוב, עמית בן-צור: "ההשפעות של זכות השביתה והשימוש שנעשה בה בישראל מדגישים את חיוניותה של זכות יסוד זו. מי שפועל להגביל את זכות השביתה מבקש למעשה לפגוע ביכולתם של העובדים המאורגנים להגן על העובדים המוחלשים ועל יכולתם לקדם מטרות חברתיות חשובות. דיון שמבוסס על עובדות ועל ניתוח מקצועי יתרום לקידום ההכרה הציבורית בחשיבותה העצומה של זכות זו לדמוקרטיה הישראלית".