בינה מלאכותית שמקדמת צמיחה מכלילה: השלמת הממד התעסוקתי בהחלטת הממשלה 4255

אלון מרכוס   

יולי 2026

להורדת נייר עמדה

לכבוד

יו"ר ועדת המשנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיה מתקדמת, חה"כ אורית פרקש הכהן

חברות וחברי ועדת המדע והטכנולוגיה

שלום רב,

הנדון: בינה מלאכותית שמקדמת צמיחה מכלילה: השלמת הממד התעסוקתי בהחלטת הממשלה 4255

עיקרי העמדה

החלטת הממשלה 4255[1] מציבה בצדק את הבינה המלאכותית כיעד אסטרטגי לאומי וכמנוע צמיחה לשיפור השירות הציבורי, לחיזוק המחקר והתעשייה ולביסוס מעמדה הבין-לאומי של ישראל. ההחלטה מכירה גם בצורך להיערך לשינויים בשוק העבודה ולהבטיח שימוש בטוח ואחראי בטכנולוגיה. עם זאת, היערכות זו אינה תופסת בה מקום מרכזי מספיק.

תשתיות מתקדמות והובלה טכנולוגית אינן מבטיחות כשלעצמן שהטמעת הבינה המלאכותית תוביל לתעסוקה איכותית יותר ולצמצום פערים. תוצאות אלה אינן ידועות מראש והן תלויות באופן שבו המדינה תעצב ותיערך לתהליך ההטמעה בשוק העבודה, יחד עם העובדים והמעסיקים. בין היתר, כיצד יפותחו הכלים לשינויים בתוכן העבודה, במיומנויות הדרושות ובשיטות ניהול (מי מתקבל לעבודה ומי מסונן; כיצד מחולקות משימות ומשמרות; כיצד נמדדים ביצועים; אילו עובדים מקודמים; מי חשוף למעקב; ובאילו נסיבות מתקבלות החלטות על צמצום משרה או סיום העסקה)[2].

מחקרי ה-OECD  מדגישים, כי בינה מלאכותית צפויה לשנות את תוכן העבודה, את הביקוש למיומנויות ואת איכות המשרות, וכי השפעותיה עשויות להיות שונות בין ענפים, מקצועות, אזורים וקבוצות עובדים^[3]. משכך, ללא מנגנוני יישום, תקצוב, הכשרות, מדידה ושיתוף של העובדים והמעסיקים, ישראל עלולה שלא למצות את הפוטנציאל הכלכלי והחברתי של הבינה המלאכותית, ואף להרחיב פערי מיומנויות ולהעמיק אי שוויון בין עובדים^[4]. במצב כזה, גם העובדים, גם המעסיקים והמשק כולו יישאו בעלויות המעבר, בעוד שפירות החדשנות יתרכזו בידי חלק מצומצם מהחברות והעובדים.

הפער אינו רק בהיעדר ייצוג לעובדים, אלא בהיעדר מסגרת מוסדית שמחברת בין חדשנות, הכשרה, זכויות עובדים, איכות העבודה וחלוקת פירות הפריון. 

לכן, אנו ממליצים שהוועדה תקרא לממשלה להשלים את יישום החלטה 4255 באמצעות הוספת פרק ייעודי ל"בינה מלאכותית ועולם העבודה". פרק זה צריך להישען על ארבעה בסיסים: שיתוף קבוע של העובדים והמעסיקים בעיצוב המעבר; מערך הכשרה לאומי וענפי; כללים לשימוש אחראי בבינה מלאכותית במקום העבודה; ומדידה שיטתית של השפעות ההטמעה על תעסוקה, שכר, פריון ואי-שוויון.

להלן הסוגיות בתחום שוק העבודה שאין לגביהן התייחסות בהחלטה:

1. אין מסגרת קבועה בהחלטה לשיתוף עובדים ומעסיקים

ארגון העובדים היציג מחזיקים בידע חיוני על תהליכי עבודה, מיומנויות, בטיחות והשלכות של שינוי ארגוני. מחקרים של ה-OECD וה-ILO מראים כי דיאלוג חברתי מסייע בהטמעה יעילה, שוויונית ומקובלת יותר של בינה מלאכותית.[5]

2. אין מנגנון להכשרת עובדים קיימים

האתגר אינו רק הכשרת עובדים חדשים לענפי הטכנולוגיה, אלא גם בהתאמת מיומנויות של עובדים קיימים, ובדגש על עובדים בשכר נמוך. במחקר של פורום ארלוזורוב על פיתוח מקצועי מתמשך (Life Long Learning) עולה כי ארגוני עובדים בעולם משתתפים בניהול מערכות הכשרה לאומיות ומנהלים משא ומתן על הכשרות. המחקר מצביע גם על יכולתם של ארגוני העובדים להגביר ההשתתפות של העובדים באותן ההכשרות ולהתאים אותן לצורכיהם.[6]

3. אין כללים ברורים לשימוש בבינה מלאכותית בניהול עובדים

מערכות בינה מלאכותית יכולות לשפר התאמה, בטיחות ופריון של עובדים, אך גם ליצור אפליה, פגיעה בפרטיות והחלטות שאינן ניתנות להסבר או לערעור. החלטת הממשלה לא נותנת לכך מענה מספק.[7] 

4. עלייה בפריון לא מבטיחה שיפור רחב בתנאי העבודה

הבינה המלאכותית עשויה להעלות את התפוקה לעובד, אך אין ודאות שרווחי הפריון יתורגמו לשכר גבוה יותר, לצמצום שעות עבודה או לשיפור תנאי העבודה. ללא מוסדות של משא ומתן קיבוצי, הסדרה ענפית ושותפות עובדים, חלק ניכר מהערך הכלכלי עלול להתרכז אצל חברות, בעלי הון ועובדים בעלי מיומנויות גבוהות. ה-OECD מצא במדינות שנבדקו כי ההשפעות החיוביות על תעסוקה ושכר עשויות להיות חזקות יותר בקרב עובדים בעלי שכר ומיומנויות גבוהים, בעוד שעובדים ברמת מיומנות נמוכה יותר נהנים פחות.[8] 

5. אין תשתית מספקת למדידה מוקדמת של ההשפעה

כיום אין בישראל בסיס נתונים סדור שמאפשר לעקוב באופן שיטתי אחר השפעות הבינה המלאכותית על שוק העבודה. חסר מידע על הענפים והמקצועות שבהם מוטמעות מערכות בינה מלאכותית, על השינויים שהן יוצרות בתוכן המשימות, על העובדים שזוכים להכשרה לעומת אלה שנותרים מאחור, ועל השפעתן על שכר, שעות עבודה, איכות משרות ותחלופת עובדים. בנוסף, אין מעקב מספק אחר פערים אפשריים בין מרכז לפריפריה ובין קבוצות אוכלוסייה, או אחר השפעות על פרטיות, אפליה, בטיחות ושחיקה. ללא תשתית מידע כזו, הממשלה תתקשה לזהות סיכונים בזמן אמת ולנהל את המעבר באופן יזום, במקום להגיב לשינויים רק לאחר שכבר התרחשו.[9]

לאור האמור, נבקש מהוועדה לקרוא לממשלה לפעול להשלמת ממד התעסוקה בהחלטה, ובין היתר:

1. להקים שולחן עגול קבוע לבינה מלאכותית ועולם העבודה

מוצע להקים, במסגרת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, פורום של שולחן עגול קבוע לשיתוף פעולה בין המדינה, ארגון העובדים היציג וארגוני המעסיקים, בו ישולבו מומחים מדיסיפלינות שונות. תפקידו של שולחן עגול זה יהיה למפות את הסיכונים וההזדמנויות הנובעים מהטמעת בינה מלאכותית בשוק העבודה, לבחון מענים רגולטוריים והסכמיים שפותחו במדינות אחרות, לגבש תחזיות מיומנויות, לפתח פיילוטים וכלים מעשיים להטמעה אחראית במקומות עבודה ולעקוב אחר השפעות הטכנולוגיה על תעסוקה, שכר, פריון ואי-שוויון. עבודת השולחן העגול תסוכם בדוח שנתי שיוגש לממשלה ולכנסת.

2. להסדיר את השימוש בבינה מלאכותית במקום העבודה

מוצע להטיל על משרד העבודה, משרד המשפטים, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה והרשות להגנת הפרטיות, בתאום עם ארגון העובדים היציג והמעסיקים, לגבש מסגרת לשימוש אחראי בבינה מלאכותית במקום העבודה, שתכלול, בין היתר, חובת יידוע עובדים ומועמדים על שימוש במערכות AI בהחלטות הנוגעות להם, זכות להסבר, לבחינה אנושית ולערעור, איסור הפליה ישירה ועקיפה, הגנה על פרטיות ומידע אישי, חובת הערכת השפעה לפני הטמעת מערכות משמעותיות, בחינת אחריותם של המעסיק ושל ספק הטכנולוגיה.[10]

3. להקים מנגנון לאומי וענפי להכשרת עובדים

מוצע לחדש את מנהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי המשותפת למדינה, למעסיקים ולהסתדרות, למימון הכשרות והסבות בענפים החשופים לשינוי טכנולוגי מהיר, תוך מתן עדיפות לעובדים ולקבוצות המצויים בסיכון גבוה. המנגנון יתמקד בהכשרה במהלך העבודה, בהתאמת מיומנויות, בסיוע לעסקים ובהסבות מקצועיות.

4. לאמץ ממשל אחראי בשירות הציבורי

המדינה היא גם רגולטור וגם המעסיק הגדול במשק ולכן עליה לשמש דוגמה לאופן ההובלה של נושא חיוני זה. מוצע לגבש נוהל ממשלתי מחייב שלפיו כל הטמעת מערכת בינה מלאכותית בשירות הציבורי המשפיעה על עובדי המדינה תחייב אסדרה.

יש להיזהר במיוחד מפני מצב שבו בינה מלאכותית משמשת כתחליף להשקעה בשירות הציבורי. מחקר של פורום ארלוזורוב מצא, כי בשנת 2023 פער השכר בין המגזר הציבורי לפרטי בישראל עמד על כ־27%, מהפערים הגבוהים במדינות שנבדקו.[11] על רקע פער השכר החריג בין המגזר הציבורי לפרטי והקושי למשוך כוח אדם איכותי, הטמעה ללא השקעה בעובדים עלולה להעמיק את חולשתו של השירות הציבורי.

בברכה,

אלון מרכוס                                                         

מקדם מדיניות                                                    

פורום ארלוזורוב                                                 

העתקים:

מנכ"ל פורום ארלוזורוב, עמית בן-צור

מנהל המחלקה הציבורית, פורום ארלוזורוב, תומר שמוקלר

לצפייה במקורות ניתן להוריד את הנייר המלא:

להורדת נייר עמדה

---

[1] משרד ראש הממשלה. (2026, 16 ביוני)

[2] רכבי, 2025.  וגם  Rani, U., Pesole, A., & González Vázquez, I, 2024

[3] OECD. (2026).

[4] Doellgast, V., Appalla, S., Ginzburg, D., Kim, J., & Thian, W. L. (2025). 

[5]  Cazes, S. (2023). Broecke, S. (2023).

וגם: (Doellgast et al., 2025) 

[6] כרמל. (2024)

[7] European Commission. (n.d.). Recital 57. AI Act Service Desk

[8] OECD & Korea Labor Institute. (2025).

[9] International Labour Office. (2026). 

[10] רכבי, 2025

[11]  שליסל ובן־בשט, 2025