היערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה – קצבת הזקנה כרכיב חסר במדיניות הלאומית

עידן אורון

יולי 2026

לכבוד

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, חה"כ אלון שוסטר

חברות וחברי הכנסת, הוועדה לביקורת המדינה

נכבדיי שלום רב,

הנדון: היערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה – קצבת הזקנה כרכיב חסר במדיניות הלאומית

דו"ח מבקר המדינה בנושא היערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה ממחיש, כי מדינת ישראל אינה מתמודדת עם משבר בלתי צפוי אלא עם אתגר דמוגרפי שהיה ידוע במשך שנים. למרות החלטות ממשלה שהתקבלו כבר בשנת 2015 ומדיניות שאומצה גם בשנים שלאחר מכן, המדינה טרם גיבשה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית, לא הגדירה גורם ממשלתי מתכלל ולא יישמה את הצעדים הנדרשים כדי להבטיח הזדקנות בכבוד לאזרחי ישראל.

פרק 4 בדו"ח, העוסק בשמירה על רווחת האוכלוסייה המזדקנת, מדגיש את הפער שבין ההכרה בצורך להיערך להזדקנות האוכלוסייה לבין היישום בפועל. לפי הדוח, נכון לשנת 2023 77% מהמשיבים בסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב בני 75-60 לא עברו הכנה לפרישה, ורק כ-1% מהאזרחים הוותיקים שהגיעו לגיל פרישה בשנים 2024-2020 השתתפו בסדנת הכנה לפרישה של מרכזי אפ 60+. עוד מצביע הדוח על כך, ששיעור התעסוקה בגילי 74-67 נמוך ביחס ליעדי הממשלה. לאור התארכות פרק החיים שלאחר פרישה, נתונים אלה ממחישים שהמדינה אינה ערוכה ללוות את האזרחים הוותיקים בשנים שלאחר פרישתם ומחדדים את חשיבות הביטחון הכלכלי בגיל מבוגר.

ברקע נתונים אלו, בולט חוסר מרכזי בדיון על היערכות להזדקנות האוכלוסייה: קצבת הזקנה. הכנה לפרישה, עידוד תעסוקה בגיל המבוגר, התנדבות וליווי אזרחים ותיקים הם כלים חשובים, אך הם אינם יכולים להחליף הכנסה בסיסית, יציבה ואוניברסלית. הדבר נכון עוד יותר כאשר אזרחים מגיעים אליו ללא הכנה מספקת וללא ודאות תעסוקתית. אלו מחדדים את חשיבותה של קצבת הזקנה ככלי מרכזי להבטחת ביטחון כלכלי והזדקנות בכבוד.

קצבת הזקנה בישראל נשחקה לאורך השנים ועומדת כיום על 1,838 ש"ח בלבד, כ-11.5% מהשכר הממוצע במשק, בהשוואה לכ-21% בממוצע במדינות ה-OECD. המשמעות היא שמערכת הביטחון הסוציאלי בישראל מספקת לאזרחים ותיקים הכנסה נמוכה במיוחד, דווקא בשלב החיים שבו אפשרויות ההשתכרות מצטמצמות, ובמציאות שבה, לפי דוח המבקר, המדינה אינה עומדת באופן מספק ביעדים שהציבה לעצמה בקשר להיערכות להזדקנות האוכלוסייה.

בהמשך לנייר העמדה שהגשנו בדיון הקודם, שעסק באיתנותו הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי ובהתאמת מקורות המימון למציאות הדמוגרפית המשתנה, נבקש להדגיש בדיון הנוכחי צד משלים: היערכות להזדקנות האוכלוסייה אינה יכולה להיבחן רק דרך שירותים, תוכניות הכנה לפרישה או עידוד תעסוקה, אלא גם דרך רמת הביטחון הכלכלי שמובטחת לאזרחים הוותיקים לאחר הפרישה.

לכן, אנו קוראים לוועדה לביקורת המדינה לבקש מהממשלה, כי במסגרת המעקב אחר יישום המלצות המבקר והיערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה, תוצג גם התייחסות לביטחון הכלכלי בגיל המבוגר. ויותר מכך, אנו קוראים לוועדה לדרוש מהממשלה לפעול לחיזוק איתנותו הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי באמצעות התאמת מקורות המימון למציאות הדמוגרפית הצפויה, ולעצור את השחיקה המתמשכת בקצבת הזקנה באמצעות העלאתה לרמה שתאפשר לאזרחי ישראל להזדקן בכבוד, בביטחון כלכלי ובאיכות חיים ראויה. נודה על האפשרות להציג מתווים שונים להעלאת הקצבה.

מדיניות הזדקנות ראויה אינה יכולה להסתפק בהכנה לפרישה ובעידוד תעסוקה, והיא חייבת להישען גם על רמת ביטחון כלכלי בסיסית שתאפשר לאזרחים ותיקים להזדקן בכבוד.

בברכה,

עידן אורון

מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב

העתקים:

עמית בן-צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב

תומר שמוקלר, מנהל המחלק הציבורית, פורום ארלוזורוב