ללכת לעבודה ולשוב לפני צאת הלבנה

מיכל שטיין, חוקרת יחסי עבודה בפורום ארלוזורוב וממחברות הסקירה המקצועית בנושא פריון, שעות עבודה ושכר מינימום מסבירה כיצד שעות העבודה הארוכות משפיעות על המשק והעובדים בישראל ותוהה אם לא הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש.

אַבָּא הָלַךְ לָעֲבוֹדָה –

הָלַךְ הָלַךְ אַבָּא!

יָשׁוּב עִם צֵאת הַלְּבָנָה –

יָבִיא לָךְ מַתָּנָה!


מילים אלו שכתב יְחִיאֵל הַיילְפֶּרִין בתחילת המאה הקודמת מהדהדות את מציאות חיינו גם היום. אנחנו רגילים לעבוד המון. אבל ממש המון. שעות העבודה בישראל עומדות על שיעור דומה למדינות כגון קוריאה (שתוצאותיהן הקיצוניות באות לידי ביטוי בסדרת הטלוויזיה משחקי הדיונון). אנחנו עובדים למעלה מ-44 שעות בשבוע, 158 בחודש וכמעט 1,900 בשנה, שזה כמעט 9% יותר מממוצע השעות במדינות ה-OECD, שעומדות על כ-1,740 שעות עבודה שנתיות - יותר מחודש שלם של עבודה נוספת! חשוב להבין ששעות עבודה מרובות גובות מאתנו מחירים משמעותיים: אנחנו עייפים יותר בעבודה, היעילות שלנו פוחתת ואנו מתקשים יותר לאזן בין העבודה והבית. ישראל ממוקמת שישית מהסוף במדד "איזון בית-עבודה" של ארגון ה-OECD והיא סובלת משיעור גבוה במיוחד של עבודת יתר (מעל 50 שעות בשבוע) ושיעור נמוך במיוחד של שעות פנאי. אנחנו שוחקים את עצמנו בעבודה והאמת היא, שאין באמת סיבה לעשות זאת.





יש הטוענים כי אנחנו נראה ירידה בשעות העבודה כאשר נצליח להעלות את פריון העבודה. כלומר כאשר נצליח להעלות את התפוקה שלנו, שכרגע היא אכן נמוכה בכ-20% מממוצע מדינות ה-OECD. הבעיה עם טענות אלו היא שהן לא מבוססות. פריון לבדו אינו הגורם המרכזי (ובוודאי לא הבלעדי) המשפיע על שעות העבודה, אלא כפי שקבע דוח התעסוקה של ה-OECD לאחרונה, נדרשת מדיניות ציבורית-ממשלתית לצד הגנה של איגודים מקצועיים על העובדים. וכן, אפשר גם להפחית את שעות העבודה וגם לייעל אותה כך שתטיב אתנו – העובדים – ועם מקומות העבודה יחד. קיצור שעות העבודה יתרום לשיפור רווחת העובדים, כי כאשר מפחיתים את הלחץ והמתח ומאפשרים להגביר את האיזון בין בית לעבודה - גם מפחיתים את רמות השחיקה בעבודה ומשפיעים באופן חיובי על פריון העבודה של העובדים. בנוסף, קיצור שעות העבודה מעודד הטמעת אסטרטגיות עבודה חדשות – כמו קיצור ישיבות וביטול משימות חסרות תועלת, וזאת דרך שיתוף פעולה בין העובדים וההנהלה.

הפחתת שעות העבודה והגברת הפריון במגזר הציבורי והפרטי כבר התרחשה במקומות שונים בעולם והוכיחה שזה אפשרי. חברת מיקרוסופט ביפן צמצמה את שעות העבודה לארבעה ימי עבודה, במקביל לעידוד העובדים לקצר את משך הפגישות ללא יותר משלושים דקות ולצמצם את הזמן שהם מקדישים למענה למיילים. פעולות פשוטות כביכול אבל עם תוצאות משמעותיות: החברה רשמה צמיחה של 40% בפעילות בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. בנוסף לצמצום הוצאות כגון חשמל, שירד בכ-23% ואף הפחתה משמעותית של 59% בדפים שהודפסו. באיסלנד נערך ניסוי נרחב בשנים 2019-2015 להפחתת שבוע העבודה ל-35-36 שעות במגוון של מקומות עבודה, וזאת ללא הפחתת שכר. התוצאות הראו, כי פריון ואיכות מתן השירותים נותרו זהים או השתפרו ברוב מקומות העבודה. וחשוב לא פחות (ויש שיטענו כי חשוב אף יותר), רווחת העובדים גדלה באופן משמעותי, המתח הנפשי והשחיקה פחתו והמצב הבריאות והאיזון בית-עבודה השתפרו.


בימים האחרונים חתמו ההסתדרות, המעסיקים והממשלה על ״עסקת חבילה״ לפיה יועלה שכר המינימום בישראל ל-6,000 ש״ח – עוד אמצעי חשוב להעלאת הפריון ולשיפור רווחת העובדים. צעד חשוב נוסף, שאף הוא חיוני לשיפור בפריון העבודה, הוא צמצום שעות העבודה. בהחלט הגיע הזמן שנשוב הביתה קצת לפני צאת הלבנה...


(המאמר התפרסם באתר כלכליסט, בתאריך 03/12/2021 בשם "צמצום שעות העבודה דווקא יגדיל את התפוקה.")