מבט ארלוזורוב על שוק העבודה - דו"ח התאוששות בשלהי משבר הקורונה

נכתב ע"י: עידו לן ויוני בן בשט

פברואר 2022





עיקרי הממצאים:


1. למרות שיעור המועסקים הגבוה – שוק העבודה רחוק מהתאוששות מלאה. עדיין חסרות בין 136,000 ל-144,000 משרות כדי לחזור למגמה טרום הקורונה.


2. חלק מענפי הכלכלה עדיין רחוקים מאוד מחזרה לשגרה. הממשלה חייבת לגבש מדיניות ייעודית לסייע לעסקים ועובדים מענפים שנפגעו במיוחד מהמשבר.


3. העובדים ברמות השכר הנמוכות הם המפסידים הגדולים מהמשבר.

3.1. לדוגמא, ענף שירותי מזון ומשקאות ירד בכ-3.3% בשכר הממוצע ובכ-9.3% בתעסוקה בעוד שענף שירותי תכנות עלה בכ-3.1% בשכר הממוצע ובכ-2.4% בתעסוקה.





 




מאיור 2 עולה, כי למרות ששיעור המועסקים חזר כמעט לרמה של טרום הקורונה, מדדים אחרים מצביעים על פער משמעותי לעומת תחזית המגמה טרום הקורונה. לפי מדד משרות השכיר המדווחות לביטוח לאומי, המבוסס על נתונים מנהליים ולא על נתוני סקר, משרות השכיר במשק חזרו לרמתן ערב המשבר בנובמבר 2021. יחד עם זאת, ביחס למגמת הגידול במספר המשרות טרום הקורונה, חסרות עדיין כ-144 אלף משרות שכיר (המהוות 3.6% מסך המשרות במשק[1]). תמונה דומה עולה גם מנתוני סקר משרות פנויות של הלמ״ס, שמצביע על מחסור של כ-136 אלף משרות. בשלב זה טרם מצאנו הסבר לגבי מקור הפער בין המדדים המוצגים באיור[2].



[1] לשם השוואה, בתקופת הזמן הנתונה האוכלוסייה בגיל העבודה גדלה בשיעור של 3.2%. כלומר, אם קצב הגידול הצפוי במשרות היה שמרני יותר, בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה בלבד, עדיין היו חסרות כ-127 אלף משרות. [2] ייתכן שהפער בין המדדים השונים נובע מהשינויים המתודולוגיים שנערכו בבניית המדדים בתקופת המגפה או מירידה בכמות האנשים שעובדים ביותר ממשרה אחת, אך הנתונים מסקר כח אדם הנוגעים למספר שעות העבודה הממוצע לעובד לא מצביעים על שינוי כזה. כך או אחרת, לפי 2 מתוך שלושת המדדים המרכזיים שזמינים בפרסומים המשק במצב נחיתות משמעותי לעומת המצב שהוא היה אמור להיות בו. לדעתנו, כאשר בוחנים את ההתאוששות של המשק, ככל שיש פער בלתי מוסבר בין מדדים פסימיים למדדים אופטימיים, חייבים לנקוט במשנה זהירות ולנתח את מצב ההתאוששות לחומרה, בפרט כאשר תקנות הריחוק החברתי השפיעו על אופן עריכת הסקרים.



 



מאיור 3 עולה, כי ההתאוששות מהמשבר אינה שווה בין ענפים ברמות שכר שונות. בעוד שענפים המאופיינים בשכר גבוה (קבוצה 4) חוו ברובם עלייה בשכר הממוצע או עלייה בכמות המועסקים (ובחלקם גם וגם), ענפים המאופיינים בשכר נמוך (קבוצה 1) חוו ברובם האטה בקצב הגידול בשכר לעומת המגמה טרום הקורונה וכן ירידה משמעותית בכמות המועסקים. השילוב בין רמת הסיכון הבריאותי הגבוהה יותר בענפים שמתאפיינים בקבלת קהל, לבין חוסר הרצון או היכולת של המעסיקים באותם ענפים להעלות את שכר העובדים, הובילה לכך שהתעסוקה בענפים אלה נפגעה יותר מהתעסוקה בענפים בשכר גבוה. במילים אחרות, העובדים ברמות השכר הגבוהות הם המרוויחים הגדולים מהמשבר, בעוד שהעובדים ברמות השכר הנמוכות הם המפסידים הגדולים מהמשבר.




 



הצמיחה של ענפי ההייטק[1] במהלך משבר הקורונה כונתה על ידי פרשנים "מטאורית"[2], אך בפועל, התמונה מורכבת. ניתוח הנתונים מעלה, כי התחושה של 'התפוצצות' בענף ההייטק מקורה לא רק בגידול במספר העובדים בענף, אלא גם, בירידה דרמטית בתעסוקה בשאר הענפים. שיעור משרות השכיר בהייטק מתוך כלל משרות השכיר במשק גדל מ-7.36% ל-8.3%, בין פברואר 2020 לדצמבר 2021. כמובן, ענפי ההייטק היו במגמת צמיחה עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה, וניתן לייחס כשליש מהגידול לתרחיש "עסקים ברגיל", כלומר, אם המגמה טרום הקורונה הייתה נמשכת, שיעור משרות השכיר בהייטק היה מגיע לכ-7.68%. את השליש השני בגידול ניתן לייחס לזרם ההשקעות הזרות שהתעצם במהלך הקורונה עקב האשראי הזול והצמיחה של ענפי הטכנולוגיה בכל העולם. ברם, השליש האחרון בגידול לא נובע מעלייה במספר המשרות בענף הייטק אלא דווקא מירידה במספר משרות השכיר בענפים אחרים. כיוון שמספר משרות השכיר קטן בכ-144 אלף (ראו איור 2), אותו מספר של משרות בהייטק מייצגת כעת אחוז גדול יותר מסך משרות השכיר.

[1]ישנן מספר דרכים להגדיר את סקטור ההייטק, בחרנו להשתמש פה בהגדרה המרחיבה של כל העובדים בשלושת הענפים המרכזיים שקשורים להייטק – ענף 26 (ייצור מחשבים), ענף 62 (שירותי תכנות וייעוץ מחשבים) וענף 72 (מו"פ). [2]ולדהורן חביב, ש. (2021). "המתעשרים החדשים: כך הפכו השנה אלפי הייטקיסטים למיליונרים בדולרים". גלובס https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001368793 ראו גם: -גרדמן, ש. (2021). " סיכום שנת 2021 בהייטק: עליה מטאורית בגיוסים ובאקזיטים לצד ירידה מדאיגה בכמות החברות החדשות"



 



כשעושים השוואה בין ענפי ההיי טק העיקריים לבין ענפים שמוזכרים בשיח הציבורי כענפים שנפגעו קשה מהמשבר ונמצאים כעת, לפחות לפי הדיווחים בתקשורת, במצוקת עובדים חמורה[1], מגלים פערים משמעותיים. כך, לדוגמה, איור 5 מציג השוואה בין ענף שירותי התכנות לבין ענף שירותי המזון. האיור מתאר את התפתחות מספר משרות השכיר בפועל ואת המגמה טרום הקורונה בכל ענף (ציר שמאלי, קו כחול), מול התפתחות השכר הממוצע והמגמה טרום הקורונה של השכר הממוצע בכל ענף (ציר ימני, קו אדום) בשנים 2012 ועד דצמבר 2021. מהאיור עולה, כי ענף המסעדנות חווה ירידה של כ-9% במספר המועסקים בהשוואה למגמה טרום הקורונה, אך השכר בענף זה לא עלה משמעותית על מנת 'לפצות' על היצע העובדים המוגבל. לעומת זאת, ענף שירותי התכנות אמנם נפגע מהמשבר בשלביו המוקדמים, אך נכון לדצמבר 2021 הצליח לפצות על הירידה בכמות המשרות, והשכר הממוצע עקף את המגמה טרום הקורונה.

[1]יפת, א. (2022). מכה משולבת של חורף ואומיקרון: הקניונים צונחים, מרכזי המסחר הפתוחים שורדים. כלכליסט https://www.calcalist.co.il/shopping/article/rkf62oy6k בנושא זה ראו גם: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2021) - היצע וביקוש בשוק העבודה בישראל על פי ניתוח משולב של נתוני סקר כוח אדם וסקר משרות פנויות - https://tinyurl.com/5xs6ch4b




המסקנה – נדרשת מדיניות ממשלתית ייעודית לתמיכה בענפים שנפגעו מהמשבר

הנתונים שהצגנו מראים, שמאחורי המדדים המציגים את הכלכלה הישראלית כחזקה וככזו שהתאוששה במהירות מהמשבר, מסתתרת בפועל שונות גדולה בין ענפים שונים.
על פניו, שיעור צמיחת התוצר הגבוה בשנת 2021 מלמד שעל פי נתוני המאקרו הכלכלה הישראלית צלחה כנראה את משבר הקורונה בהצלחה. עם זאת, הזינוק החד בענפי הטכנולוגיה, בהם פריון העבודה גבוה, ממסך את המציאות התעסוקתית העגומה שמלווה עדיין מאות אלפי ישראלים שעבדו בענפים שטרם התאוששו מהמשבר. על מנת שכל חלקי החברה והכלכלה יתאוששו מהמשבר, יש לוודא שאף אחד לא נשאר מאחור. ממשלת ישראל חייבת לפעול יחד עם ההסתדרות והמעסיקים על מנת לסייע לעסקים שיכולים להתאושש, בין היתר, באמצעות העמדת מערך איכותי של הכשרות מקצועיות, השקעה מאסיבית בתשתיות הפיזיות והאנושיות וכן סיוע כלכלי לעובדים מענפים שהתעסוקה בהם לא צפויה לחזור בקרוב.