מבט ארלוזורוב על שוק העבודה - דו"ח התאוששות בשלהי משבר הקורונה
נכתב ע"י: עידו לן ויוני בן בשט
פברואר 2022
עיקרי הממצאים:
1. למרות שיעור המועסקים הגבוה – שוק העבודה רחוק מהתאוששות מלאה. עדיין חסרות בין 136,000 ל-144,000 משרות כדי לחזור למגמה טרום הקורונה.
2. חלק מענפי הכלכלה עדיין רחוקים מאוד מחזרה לשגרה. הממשלה חייבת לגבש מדיניות ייעודית לסייע לעסקים ועובדים מענפים שנפגעו במיוחד מהמשבר.
3. העובדים ברמות השכר הנמוכות הם המפסידים הגדולים מהמשבר.
3.1. לדוגמא, ענף שירותי מזון ומשקאות ירד בכ-3.3% בשכר הממוצע ובכ-9.3% בתעסוקה בעוד שענף שירותי תכנות עלה בכ-3.1% בשכר הממוצע ובכ-2.4% בתעסוקה.
מאיור 2 עולה, כי למרות ששיעור המועסקים חזר כמעט לרמה של טרום הקורונה, מדדים אחרים מצביעים על פער משמעותי לעומת תחזית המגמה טרום הקורונה. לפי מדד משרות השכיר המדווחות לביטוח לאומי, המבוסס על נתונים מנהליים ולא על נתוני סקר, משרות השכיר במשק חזרו לרמתן ערב המשבר בנובמבר 2021. יחד עם זאת, ביחס למגמת הגידול במספר המשרות טרום הקורונה, חסרות עדיין כ-144 אלף משרות שכיר (המהוות 3.6% מסך המשרות במשק[1]). תמונה דומה עולה גם מנתוני סקר משרות פנויות של הלמ״ס, שמצביע על מחסור של כ-136 אלף משרות. בשלב זה טרם מצאנו הסבר לגבי מקור הפער בין המדדים המוצגים באיור[2].
[1] לשם השוואה, בתקופת הזמן הנתונה האוכלוסייה בגיל העבודה גדלה בשיעור של 3.2%. כלומר, אם קצב הגידול הצפוי במשרות היה שמרני יותר, בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה בלבד, עדיין היו חסרות כ-127 אלף משרות. [2] ייתכן שהפער בין המדדים השונים נובע מהשינויים המתודולוגיים שנערכו בבניית המדדים בתקופת המגפה או מירידה בכמות האנשים שעובדים ביותר ממשרה אחת, אך הנתונים מסקר כח אדם הנוגעים למספר שעות העבודה הממוצע לעובד לא מצביעים על שינוי כזה. כך או אחרת, לפי 2 מתוך שלושת המדדים המרכזיים שזמינים בפרסומים המשק במצב נחיתות משמעותי לעומת המצב שהוא היה אמור להיות בו. לדעתנו, כאשר בוחנים את ההתאוששות של המשק, ככל שיש פער בלתי מוסבר בין מדדים פסימיים למדדים אופטימיים, חייבים לנקוט במשנה זהירות ולנתח את מצב ההתאוששות לחומרה, בפרט כאשר תקנות הריחוק החברתי השפיעו על אופן עריכת הסקרים.
מאיור 3 עולה, כי ההתאוששות מהמשבר אינה שווה בין ענפים ברמות שכר שונות. בעוד שענפים המאופיינים בשכר גבוה (קבוצה 4) חוו ברובם עלייה בשכר הממוצע או עלייה בכמות המועסקים (ובחלקם גם וגם), ענפים המאופיינים בשכר נמוך (קבוצה 1) חוו ברובם האטה בקצב הגידול בשכר לעומת המגמה טרום הקורונה וכן ירידה משמעותית בכמות המועסקים. השילוב בין רמת הסיכון הבריאותי הגבוהה יותר בענפים שמתאפיינים בקבלת קהל, לבין חוסר הרצון או היכולת של המעסיקים באותם ענפים להעלות את שכר העובדים, הובילה לכך שהתעסוקה בענפים אלה נפגעה יותר מהתעסוקה בענפים בשכר גבוה. במילים אחרות, העובדים ברמות השכר הגבוהות הם המרוויחים הגדולים מהמשבר, בעוד שהעובדים ברמות השכר הנמוכות הם המפסידים הגדולים מהמשבר.
הצמיחה של ענפי ההייטק[1] במהלך משבר הקורונה כונתה על ידי פרשנים "מטאורית"[2], אך בפועל, התמונה מורכבת. ניתוח הנתונים מעלה, כי התחושה של 'התפוצצות' בענף ההייטק מקורה לא רק בגידול במספר העובדים בענף, אלא גם, בירידה דרמטית בתעסוקה בשאר הענפים. שיעור משרות השכיר בהייטק מתוך כלל משרות השכיר במשק גדל מ-7.36% ל-8.3%, בין פ