מבט ארלוזורוב על שוק העבודה - מאי 2022

עידו לן ויוני בן בשט






עיקרי הממצאים:


1. קיפאון בשכר עובדי מערכת הבריאות: מתחילת 2019 ועד היום, עובדי מערכת הבריאות הציבורית חווים קיפאון בשכר, זאת במקביל לצמיחה מתמדת בשיעורי התעסוקה. בתחילת מגפת הקורונה השכר הממוצע בענף עלה, אולם מגמה זו התהפכה בשנה האחרונה, כשהשכר הממוצע נמוך בכ-8% מהשכר שהיה חזוי לפי קצב הגידול טרום הקורונה.


2. סימנים לשינוי מבני בשוק העבודה: על אף ששיעור האבטלה הכללי במשק ירד לרמה הנמוכה ביותר אי פעם, ישנו פער מתמשך בכמות המשרות: במשק חסרות בין 87,000 ל-133,000 משרות לעומת תחזית המגמה טרום הקורונה. ייתכן שמדובר בשינוי מבני משמעותי בשוק העבודה.


3. גידול בפערי השכר והתעסוקה: ההתאוששות מהקורונה לוותה בגידול בפערי השכר ובתעסוקה – בעוד שענפים בשכר גבוה התאוששו מהמשבר, חלק מהענפים חווים ירידה בתעסוקה ובשכר, בדגש על הענפים המאופיינים ברמות שכר בינוניות.

השקעה במערכת הבריאות? מתחילת 2019 יש קיפאון בשכר



למרות התמיכה הציבורית לה זוכה מערכת הבריאות בתום שנתיים של התמודדות עם נגיף הקורונה, כשמסתכלים על מגמות השכר והתעסוקה בשני ענפי מערכת הבריאות המרכזיים – בתי החולים וקופות החולים[1] – נראה שהתמיכה הציבורית הגבוהה אינה מקבלת ביטוי. במבט על כמות המשרות, ניתן לראות כי קצב הגידול במספר העובדים במערכת הבריאות נשאר על המגמה ארוכת השנים, והוא למעשה לא השתנה בעשור האחרון.

מבחינת השכר, אם מנטרלים את העובדה שבמהלך שיא המשבר אושרו לעובדי מערכת הבריאות שעות נוספות על מנת להתמודד עם העומס[2] (העלייה הקלה במגמת השכר שרואים בסוף 2020-תחילת 2021), מגלים שלמעשה השכר במערכת הבריאות קפא ב-2019 ומאז לא ניתנו תוספות שכר משמעותיות. השכר הנוכחי במערכת הבריאות נמוך בכ-8% מהשכר שהיה חזוי לפי קצב גידול השכר הממוצע שהיה בין השנים 2019-2012.



[1] יחד עם מרפאות ציבוריות כגון טיפת חלב ומכוני בריאות הנפש [2] ראו דוח השכר במערכת הבריאות הציבורית 2020 - https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/salary-supervisor-report-health-system-2020-main


עדיין חסרות בין 87,000 ל-133,000 משרות לעומת המגמה טרום הקורונה




על פי מדד משרות השכיר המדווחות לביטוח לאומי עדיין חסרות במשק כ-87,000 משרות שכיר (המהוות 2.2% מסך המשרות במשק), ביחס למגמת הגידול טרום-הקורונה. תמונה דומה עולה גם מנתוני סקר משרות פנויות של הלמ״ס, שמצביע על מחסור של כ-114,000 משרות ביחס למגמה. כלומר, נתוני שוק העבודה העדכניים ביותר, המתייחסים לחודש ינואר 2022, מצביעים על פער משמעותי בין מדדי התעסוקה העיקריים: משרות שכיר, משרות פנויות ושיעור התעסוקה. מכאן עולה שההתאוששות ממשבר הקורונה, שאותה מציינים בסיפוק בממשלה, אינה מייצגת נכון את המצב בשטח. אמנם שיעור המועסקים חזר למגמת טרום-הקורונה, אולם מספר משרות השכיר ומספר המשרות הפנויות מצויים בפער משמעותי מהמגמה שלהם, וייתכן מאוד שאנו עדים לשינוי מבני משמעותי בשוק העבודה, שאת השלכותיו יש לבחון ולטפל בהם בזהירות ובאחריות.



התאוששות חזקה של העובדים החזקים, האטה אצל כל השאר


ניתוח של נתוני השכר והתעסוקה לפי השכר הממוצע בענף מראה, כי השכר בענפים המאופיינים בשכר גבוה (צהוב - רבעון השכר העליון) המשיך לצמוח לאחר המשבר ועבר את השכר החזוי לפי מגמת הגידול טרום הקורונה. זאת בניגוד לשאר רבעוני השכר, בהם החזרה מהקורונה מתאפיינת בירידה משמעותית בשכר הממוצע לעומת המגמה טרום הקורונה – ירידה של כ-4% ברבעון השכר השני (ירוק) ובכ-10% ברבעון השכר התחתון (אדום). כך, פערי השכר בין הענפים גדלו, וזאת בניגוד למגמת צמצום הפערים בעשור שקדם למשבר הקורונה.




גם במספר המשרות נמצאו פערים משמעותיים בין הענפים. בעוד שענפים המאופיינים בשכר גבוה קרובים מאד למגמה טרום הקורונה (ירידה של כ-2.4% במספר משרות השכיר), שאר רבעוני השכר חווים ירידה משמעותית במספר המשרות: ברבעון השכר התחתון (אדום) וברבעון השכר השלישי (כחול), מספר המשרות ירד בכ-3.6%, בעוד שברמת השכר הבינונית (ירוק) מספר המשרות ירד בכ-6%.